יום ראשון, דצמבר 28, 2008

תהילים נגד טילים

שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'
ה' שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני
אם עוונות תשמר יה ה' מי יעמוד
כי עמך הסליחה למען תורא
קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי
נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר
יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות
והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו
I am at Limmud, shabbat was great, lovely atmosphere, much better venue, the biggest collection of friendly people in one site in Britain and my friends.

After Lunch someone told me about the war in Israel.

I felt the need to tell others on one hand, on the other hand you dont break bad news over shabbat. As Bruria taught us.

יום חמישי, דצמבר 25, 2008

בדירה הקודמת, בעבודה הקודמת השכנים חשבו שאני עובדת במוסד. נעלמת מהבית לכמה ימים. נסיעות תכופות לחו"ל.

היום האחיין שלי משוכנע בכך. אין לו הסבר אחר.

אני?
אני שותקת ונוסעת מחר.

חנוכה שמח 2

יושבת בבית, מתחילה לארוז מנסה לסיים נייר לעבודה. כבר ערב. ופתאום אין חשמל. טלביזיה, תנור חימום, טלפון אלחוטי מחשב, מפסיקים לעבוד. המהום המקרר אינו נשמע. אולי קפץ משהו? מנסה לגשת לארון החשמל, חשוך מדי. מבינה כי זה לא פקק שקפץ אלא הפסקת חשמל. שומעת את השכנים מגיעים לאותה תובנה. מביטה מהחלון הרחוב כולו חשוך. אט אט העין מתרגלת ומזהה חנוכיות ברחוב ממול. ובין חושך אחד לאחר נגלים קוי המתאר של הבתים ממול והחנוכיה אומרת לי.

בית

יום שלישי, דצמבר 23, 2008

חנוכה שמח

יה הצל יונה סימן יהודה

יָהּ הַצֵּל יוֹנָה מְחַכָּה וְדִמְעָתָהּ לָךְ מְפַכָּה

וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:

הוֹדוּ לְגֵאֶה עַל גֵּאִים וְנוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים
הִצִּיל אֶת נִין חַשְׁמוֹנָאִים מִיָּד צָר כִּי בָהֶם הִכָּה:

וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:

וְיָשִׁירוּ עַמָּךְ שִׁירוֹת וּזְמִירוֹת מִפָּז יְקָרוֹת
בְּהַדְלִיקָם אֶת הַנֵּרוֹת בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:

וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:

דִּרְשׁוּ לָאֵל כָּל לְבָבוֹת כִּי גָמַל עָלֵינוּ טוֹבוֹת
שִׂמְחוּ בָנִים עִם הָאָבוֹת בְּדָת מִנִּי יָם אֲרֻכָּה:

וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:

הָאֵל יָמֵינוּ יְחַדֵּשׁ וְצָר לַהֲרִיגָה יְקַדֵּשׁ
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ:

וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:

This is a special Piyut for Hannuka. You can also listen to it. I failed to catch the tune. I started this Piyut class a month ago. I never thought I will wake up in the morning with this tune in my head.

I love it.

יום ראשון, דצמבר 14, 2008

לוס אנג'לס

וממתי שיגיונותיך בלבלו ימיך והיטוו לפניך רשת של אמיתות שדבר מציאותי לא היה בה.
עולמך היה מסודר. כל לילה היית נרדמת בזרועותיו לאחר שהוא הספיק לטפל במטלות היומיות, ובבוקר התעוררת לתוך מיטה מרוקנת מחלומות ומעטפות סגולות ממס הכנסה מונעות ממך להדחיק לקרן זוית את חובותיך, מזכירות לך את המס שיש לשלם כדי לקחת חלק בעולם ואת נמנעת ממגע מסוג זה. אין זה מספיק כי התכוונתי לשלם את חשבון המים? אתמול בערב נוכחותו היתה מורגשת מתמיד, התשובות שענה לך, והתעקשותו לשטוף את הכלים נגעו ללבך, הרהרת על הדרך הארוכה שעברתם, עכשיו הוא נוטל חלק במטלות היומיום, את ממשיכה שיחה זו בראשך וניגשת במיאוס לכיור העמוס כלים מרתיחה את הקומקום האדום, ויוצקת מים על הכיור המטונף, מנסה להמיס לכלוך ושומנים שדבקו בכלים לאחר שבוע שהוטלו בגבבה. האדים העולים מהכיור מעלים ניחוחות של בשר צלוי, בצל מטוגן וריח מתקתק של פרי דחוס ונרקב, המים החמים והסבון צורבים את ידיך, את כעת מוכנה למערכה את לא תיכנעי שוב, את תשטפי את כל הכלים בכיור. בראשך את מנסרת חלון בקיר המטבח וצופה החוצה אל הגבעות הקמורות, עצי זית את שותלת בהם, ובזים מצוים דואים, הנקבות כבדות מעט יותר ומעופן מהורהר, הזכרים מתקדמים מהר יותר, מוטות הכנפיים מאפשרת זליגה בין הגבהים. צלחת נופלת מידיך, אינה נשברת רק מחליקה לתוך ערמות המים והקצף. נערה צעירה חולפת בוואדי, את רואה מספר כבשים עוקבות אחריה. היא אינה קשורה אליהן ואת תוהה לעצמך מי קודם למי. היכן תשרטטי את קו הגבול בין מה שהיית אמורה להיות למי שבחרת בחייה? את מוזגת לה קפה שחור במבט מתנצל, מבינה כי לא תצלחי לקלוע לטעמה. הקפה יהיה מר מדי, או מתוק מדי מתחנחן מדי.קפה של כובשים המכירים בעליבותם. לכבשים אינך מרשה לחדור למטבח. אתן מנהלות שיחה כושלת, את שפתה לא טרחת ללמוד בראשך את משננת קטע בערבית ספרותית שרשמת על הקיר כדי שתוכלי לדקלם בכיתה חית בלי להתבלבל. את עומדת לך במטבח, שערך השחור אסוף בפקעת, גופיית הטריקו מיוזעת ונצמדת לגופך, כתמי מים וסבון מתכתשים בה. ולפתע הוא פג, ואת חוזרת לכיור המעלה אדים, לצורך הבוער בך לנקות את סימני עצלותך. המוזיקה מענגת אותך, אך את זקוקה לפורקן לכעסך, את ניגשת לעמדת המחשב ומחליפה את הערוץ ותופים הולמים, גיטרה מנסרת את הספה, ושבביה ניתזים לעברך, הבס הולם בירכייך, זהו הקצב הראוי לך. ספר המונח על הספה מושך את עיניך. ברנר. מסביב לנקודה, התלבטויותיו של אברמזון נקלות בעינייך. מדוע הוא אינו עושה כל מעשה? איך הוא מצדיק את ימיו שעוברים בשתיקה. לפתע את קמה, חוזרת לשטוף את הכלים ומהרהרת
העונה: חורף

יום חמישי, דצמבר 11, 2008

תשע מאות

אני ב ת ש ע מ א ו ת הימים האחרונים הספקתי לגור באנגליה, לחזור לארץ ,לעבור דירה לנסוע לים המלח, לנסוע לבקר באנגליה פעמיים-שלוש, להחליף סגנון תספורת לכתוב כמה שירים, לנסוע לארה"ב - פילדלפיה, יוסטון, בוסטון, דטרויט, ניו יורק לונג איילנד. לבקר חברה בהאג ואיתה לתור את אמסטרדם, לסיים חובות נוכחות של תואר שני, להיות בחתונות של חברים, לבלות עם המשפחה שלי, לאכול כמה דברים טובים, לעבור ניתוח, להחלים, לראות איך צלקת נרפאת, להתמקח עם מס הכנסה ולהעמיד אותם על טעותם, לשתות כמה דברים טובים, לצאת עם חמישה בחורים, לראות ילדים נולדים לחברים שלי, לראות כמהסרטים טובים, להצביע בבחירות המקומיות, לקבל שתי הצעות עבודה שוות, לקרוא ספרים מצוינים, להתרגז מספרים גרועים, הספקתי הרבה דברים בתשע מאות הימים האחרונים.

גלעד שליט בכל אותם ימים ישב בשבי ואין יודע מה איתו.

יום שני, דצמבר 08, 2008

Happiness

Just read this on Ha`aretz website, and I find this thought provoking.
We know that a good neighbour is better than having a good reputation, this piece explains why, as a happy neighbour makes you happier, and makes the world a better place.

I think about it. My smile helps me get places. Some misreble people keep being miserble because no one wants thier company. its a vicious circle. unless you are happy.

Oh, if everything else in life was this easy

יום שבת, דצמבר 06, 2008

יום שלישי, דצמבר 02, 2008

the night between Sunday to Monday, around Midnight.

I am at the passport control at the Ben-Gurion Airport.

The computers are down, massive messy queues.

Infront of me this man in his late 60`s prehaps. he looks familiar. Amos Oz. I read most of his works. I admire him.

Infront of him this dude with very long dreadlocks. it calls for a wash. he has a black cloth tangled on his head. http://www.youtube.com/watch?v=Fv1W8E-TKoQ.

So many words could have been said.

After 30 minutes the computers woke up and we all went to a thier diffrent destenations.

I wonder if Amos Oz and Idan Reichel are telling thier friends they saw me,but were to shy to talk with me too.