הורוּת
וְאַחֲרֵי שֶׁנְּסַיֵּם
לְשׂוֹחֵחַ עַל כָּל מַה
שֶּׁחָשׁוּב וּפּוֹלִיטִי
וּנְשַׁלֵּם דּוּחוֹת
חֲנָיָה
וְנַחְלִיף שְׁמוֹת
מִשְׁפָּחָה
וּנְתָאֵם מַס
נוּכַל לַעֲבֹר לַשָּׁלָב
הַבָּא:
לִתְפֹּר לָנוּ בֻּבַּת
בֶּטֶן.
תִּינוֹק!
נִקְרָא לַבֻּבָּה.
אֶת תִּינוֹק! שֶׁלָּנוּ
נַשְׁקִיט כָּל עֶרֶב לִישֹׁן
בַּבֹּקֶר נַאֲכִיל
אוֹתוֹ בִּמְזוֹן תִּינוֹקוֹת
מְשֻׁבָּח וּנְלַמֵּד
אוֹתוֹ לִקְרֹא
צָרְפָתִית לִכְשֶׁיִּגְדַּל
נוֹסִיף לוֹ
בֻּבָּה אָחוֹת. תִּינֹקֶת!
נִקְרָא לָהּ הַפַּעַם.
וְאִם נַצְלִיחַ,
נַמְשִׁיךְ הָלְאָה.
נכתב עוד לפני שהתחתנו, או בחודשים הראשונים לנישואין, אני לא זוכרת.
ולא, לא קראנו לה תינוקת! אך אנו בכל זאת מאכילים אותה מזון תינוקות משובח.