1. מי שמגיע לפינת השווארמה ברחוב יוחנן בן זכאי ומתלבט בין "מנה וחצי" ל"השמן", אז כדאי שתדעו ש מנה וחצי" היו פתוחים גם בערב יום השואה וגם בערב יום הזיכרון .השמן לעומת זה, סגרו בזמן ודאגו לכבד את קדושת היום.
2. לא אכלתי על האש השנה. מה זה אומר עלי ועל הנאמנות שלי?
3. אחד השיאים השנה - חידון התנ"ך. מרגש עד דמעות לעיתים, לרוב משעשע, וחילופי העקיצות בין אבשלום קור ליצחק נבון שדרגן את החידון והעניקן לו מימד טלנובלי משהו, גם משהו
במיושנות של אבשלום קור, שעליה העיר יצחק נבון, הופך אותו לוינטאג', וזה כבר חינני.
4. ההופעה המסורתית של פונץ' ססאר שבע איכזבה מעט, הערב למעשה היה יוסי בבליקי מארח חברים, וזכיתי לשמוע את נדב אזולאי מומלץ בחום.
5. התפילה בבית כנסת רמב"ן, ודבר התורה של הרב בני לאו נתנו נופך עמוק יותר לחג
יום חמישי, אפריל 30, 2009
יום שני, אפריל 27, 2009
קדיש על הרוגי ארץ ישראל מאת ש"י עגנון
מלך בשר ודם שיוצא למלחמה על אויביו מוציא חיילותיו להרוג וליהרג
ספק אוהב את חיילותיו ספק אינו אוהב את חיילותיו,
ספק הם חשובים בעיניו ספק אינם חשובים בעיניו,
ואפילו חשובים בעיניו חשובים בעיניו כמתים, שכל היוצא למלחמה מלאך המות כרוך בעקבותיו ומתלווה לו להרגו.
פגע בו חץ או סייף או חרב או שאר מיני משחית ונהרג מעמידין אחר במקומו, ואין המלך מרגיש בחסרונו, שאומות העולם מרובים וגייסות שלהם מרובים.
נהרג אחד מהם יש לו למלך הרבה כנגדו.
אבל מלכנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מלך חפץ בחיים, אוהב שלום ורודף שלום ואוהב את ישראל עמו ובחר בנו מכל העמים, לא מפני שאנו מרובים חשק ה´ בנו כי אנו המעט מכל העמים. ומתוך אהבתו שאוהב אותנו ואנו מעטים כל אחד ואחד מעמנו חשוב לפניו כליגיון שלם. לפי שאין לו הרבה להעמיד במקומנו. נפקד חס ושלום אחד מישראל באה פחת בלגיונותיו של המלך ובאה תשות כח כביכול במלכותו יתברך, שהרי מלכותו חסרה לגיון אחד מלגיונותיו ונתמעטה חס ושלום גדולתו יתברך.
לפיכך אנחנו מתפללין ואומרים אחר כל מת מישראל יתגדל ויתקדש שמיה רבא, יגדל כח השם ולא יביא תשות כח לפניו יתברך ויתקדש בעולמות שברא כרצונו, ולא נפחד על עצמנו אלא מהדר גאון קדושתו יתעלה וימליך מלכותיה שתתגלה ותראה מלכותו בשלימות ולא יתמעט ממנה חס ושלום, בחייכון וביומייכון ובחיי דכל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב, שאם מלכותו גלויה בעולם- שלום בעולם וברכה בעולם ושירה בעולם ותשבחות הרבה בעולם ונחמה גדולה בעולם וישראל קדושים אהובים בעולם וגדולתו גדלה והולכת ומתרבה ואינה מתמעטת לעולם. אם כך אנו מתפללים ואומרים אחר כל אדם שמת, קל וחומר על אחינו ואחיותינו הנאהבים והנעימים בני ציון היקרים הרוגי ארץ ישראל שנשפך דמם על כבוד שמו יתברך ועל עמו ועל ארצו ועל נחלתו. ולא זו בלבד אלא כל הדר בארץ ישראל הוא מלגיונו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהפקידו המלך שומר בפלטרין שלו. נהרג אחד מהלגיון שלו אין לו כביכול אחרים להעמיד במקומו. לפיכך אחינו כל בית ישראל, כל המתאבלים באבל הזה, נכוון את ליבנו לאבינו שבשמים מלך ישראל וגואלו ונתפלל עלינו ועליו כביכול, יתגדל ויתקדש שמיה רבה בעלמא די ברא כרעותא וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה. וכן כל הפרשה כולה. ונזכה ונחיה ונראה עין בעין, עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן.
ספק אוהב את חיילותיו ספק אינו אוהב את חיילותיו,
ספק הם חשובים בעיניו ספק אינם חשובים בעיניו,
ואפילו חשובים בעיניו חשובים בעיניו כמתים, שכל היוצא למלחמה מלאך המות כרוך בעקבותיו ומתלווה לו להרגו.
פגע בו חץ או סייף או חרב או שאר מיני משחית ונהרג מעמידין אחר במקומו, ואין המלך מרגיש בחסרונו, שאומות העולם מרובים וגייסות שלהם מרובים.
נהרג אחד מהם יש לו למלך הרבה כנגדו.
אבל מלכנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מלך חפץ בחיים, אוהב שלום ורודף שלום ואוהב את ישראל עמו ובחר בנו מכל העמים, לא מפני שאנו מרובים חשק ה´ בנו כי אנו המעט מכל העמים. ומתוך אהבתו שאוהב אותנו ואנו מעטים כל אחד ואחד מעמנו חשוב לפניו כליגיון שלם. לפי שאין לו הרבה להעמיד במקומנו. נפקד חס ושלום אחד מישראל באה פחת בלגיונותיו של המלך ובאה תשות כח כביכול במלכותו יתברך, שהרי מלכותו חסרה לגיון אחד מלגיונותיו ונתמעטה חס ושלום גדולתו יתברך.
לפיכך אנחנו מתפללין ואומרים אחר כל מת מישראל יתגדל ויתקדש שמיה רבא, יגדל כח השם ולא יביא תשות כח לפניו יתברך ויתקדש בעולמות שברא כרצונו, ולא נפחד על עצמנו אלא מהדר גאון קדושתו יתעלה וימליך מלכותיה שתתגלה ותראה מלכותו בשלימות ולא יתמעט ממנה חס ושלום, בחייכון וביומייכון ובחיי דכל בית ישראל במהרה ובזמן קרוב, שאם מלכותו גלויה בעולם- שלום בעולם וברכה בעולם ושירה בעולם ותשבחות הרבה בעולם ונחמה גדולה בעולם וישראל קדושים אהובים בעולם וגדולתו גדלה והולכת ומתרבה ואינה מתמעטת לעולם. אם כך אנו מתפללים ואומרים אחר כל אדם שמת, קל וחומר על אחינו ואחיותינו הנאהבים והנעימים בני ציון היקרים הרוגי ארץ ישראל שנשפך דמם על כבוד שמו יתברך ועל עמו ועל ארצו ועל נחלתו. ולא זו בלבד אלא כל הדר בארץ ישראל הוא מלגיונו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהפקידו המלך שומר בפלטרין שלו. נהרג אחד מהלגיון שלו אין לו כביכול אחרים להעמיד במקומו. לפיכך אחינו כל בית ישראל, כל המתאבלים באבל הזה, נכוון את ליבנו לאבינו שבשמים מלך ישראל וגואלו ונתפלל עלינו ועליו כביכול, יתגדל ויתקדש שמיה רבה בעלמא די ברא כרעותא וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה. וכן כל הפרשה כולה. ונזכה ונחיה ונראה עין בעין, עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן.
תרגילים בעברית שימושית
תרגילים בעברית שימושית
דן פגיס
"הֲשָּׁלוֹם לְךָ? הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרַשְׁתָּ?"
(דוגמה למשפטי שאלה בספר לימוד לבית-הספר התיכון)
1
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם. בְּעִבְרִית יֵשׁ עָבָר וְעָתִיד,
אֲבָל אֵין הוֹוֶה, רַק בֵּינוֹנִי.
עַכְשָׁו נַעֲבֹר לַמִּשְׁפָּט.
2
אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ.
אוֹהֲבֶיהָ אוֹכְלִים אֶת אוֹהֲבֶיהָ.
הֲפֹךְ אֶת הַכֹּל לֶעָתִיד.
3
אֲרָצוֹת זָבוֹת חָלָב וּדְבַשׁ. זֶה חִוּוּי.
אִם תִּרְאֶה אוֹתָם, מְסֹר לָהֶם ד"ש. זֶה צִוּוּי.
וְעַכְשָׁו מִשְׁפַּט שְׁאֵלָה: מֶה חָדָשׁ?
4
אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר.
אֱמֹר מַה כָּאן מִשְׁפָּט עִקָּרִי וּמַה טָּפֵל שֶׁל תְּנַאי.
5
חִבּוּר קָצָר. יָצָאנוּ לְטַיֵּל בַּסְּבִיבָה.
בֵּית הָעָלְמִין בְּצַד שְׂמֹאל.
בֵּית הָעָלְמִין בְּצַד יָמִין.
אֵיפֹה תָּעִינוּ?
תּוֹדָה רַבָּה.
6
שִׂיחוֹן. שֶׁל מִי אַתָּה, יֶלֶד?
שֶׁל אַבָּא. הַזֵּר הַשֵּׁנִי מִשְּׂמֹאל.
7
בְּרָכוֹת וְדִבְרֵי נִימוּסִין.
בֹּקֶר טוֹב, עֶרֶב טוֹב, שָׁנָה טוֹבָה, מַזָּל טוֹב,
בְּקָרוֹב אֶצְלְכֶם. לְעוֹלָם לֹא מְאֻחָר .
סְלִיחָה, הַאִם זֶה הַמָּקוֹם? תָּבוֹא מחָר.
8
דַּיֵּק בִּלְשׁוֹנְךָ. אַל תֹּאמַר: זֶה הָיָה לְחִנָּם.
הֲרֵי כְּבָר שִׁלַּמְתָּ.
אֱמֹר: לַשָּׁוְא.
9
מִלִּים נִרְדָּפוֹת. בֹּשֶׁת, בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה, בִּזָּיוֹן,
כְּלִמָּה, קָלוֹן, קִיקָלוֹן, קֶלֶס, קַלָּסָה,
דֵּרָאוֹן, שִׁמְצָה, נְאָצָה, דֹּפִי,
אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת,
גְּנוּת, גְּנַאי, גִּנּוּי, נִבּוּל, נַבְלוּת,
זֻלוּת, הִתְבַּזּוּת, זִלְזוּל, זִילוּתָא,
ןְשֶׁתִּתְבַּיֵּשׁ לְךָ!
10
עַטֵּר לְשׁוֹנְךָ בְּנִיבִים.
אַל תְּהִי מָתוֹק פֶּן יִבְלָעוּךָ.
אֵין הַבָּשָׂר מַבְאִישׁ אֶלָּא מִתּוֹכוֹ.
הֱוֵי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, וְלֹא זָנָב לָאֲרָיוֹת,
הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָרֹאשׁ,
כָּאן קָבוּר הַכֶּלֶב!
הִגַּעְתָּ, דַּע מַה שֶּׁתִּדְרֹשׁ.
הַאִם נָאֶה דָּרַשְׁתָּ?
הֲשָּׁלוֹם לְךָ? הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרַשְׁתָּ?
11
וְעַכְשָׁו עוֹד תַּרְגִּיל קָטָן לְסִיּוּם.
שְׁתֵּי מִלִּים בּוֹ. הַבְחֵן יָפֶה
בַּהֶבְדֵּל בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים:
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם.
דן פגיס
"הֲשָּׁלוֹם לְךָ? הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרַשְׁתָּ?"
(דוגמה למשפטי שאלה בספר לימוד לבית-הספר התיכון)
1
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם. בְּעִבְרִית יֵשׁ עָבָר וְעָתִיד,
אֲבָל אֵין הוֹוֶה, רַק בֵּינוֹנִי.
עַכְשָׁו נַעֲבֹר לַמִּשְׁפָּט.
2
אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ.
אוֹהֲבֶיהָ אוֹכְלִים אֶת אוֹהֲבֶיהָ.
הֲפֹךְ אֶת הַכֹּל לֶעָתִיד.
3
אֲרָצוֹת זָבוֹת חָלָב וּדְבַשׁ. זֶה חִוּוּי.
אִם תִּרְאֶה אוֹתָם, מְסֹר לָהֶם ד"ש. זֶה צִוּוּי.
וְעַכְשָׁו מִשְׁפַּט שְׁאֵלָה: מֶה חָדָשׁ?
4
אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר.
אֱמֹר מַה כָּאן מִשְׁפָּט עִקָּרִי וּמַה טָּפֵל שֶׁל תְּנַאי.
5
חִבּוּר קָצָר. יָצָאנוּ לְטַיֵּל בַּסְּבִיבָה.
בֵּית הָעָלְמִין בְּצַד שְׂמֹאל.
בֵּית הָעָלְמִין בְּצַד יָמִין.
אֵיפֹה תָּעִינוּ?
תּוֹדָה רַבָּה.
6
שִׂיחוֹן. שֶׁל מִי אַתָּה, יֶלֶד?
שֶׁל אַבָּא. הַזֵּר הַשֵּׁנִי מִשְּׂמֹאל.
7
בְּרָכוֹת וְדִבְרֵי נִימוּסִין.
בֹּקֶר טוֹב, עֶרֶב טוֹב, שָׁנָה טוֹבָה, מַזָּל טוֹב,
בְּקָרוֹב אֶצְלְכֶם. לְעוֹלָם לֹא מְאֻחָר .
סְלִיחָה, הַאִם זֶה הַמָּקוֹם? תָּבוֹא מחָר.
8
דַּיֵּק בִּלְשׁוֹנְךָ. אַל תֹּאמַר: זֶה הָיָה לְחִנָּם.
הֲרֵי כְּבָר שִׁלַּמְתָּ.
אֱמֹר: לַשָּׁוְא.
9
מִלִּים נִרְדָּפוֹת. בֹּשֶׁת, בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה, בִּזָּיוֹן,
כְּלִמָּה, קָלוֹן, קִיקָלוֹן, קֶלֶס, קַלָּסָה,
דֵּרָאוֹן, שִׁמְצָה, נְאָצָה, דֹּפִי,
אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת,
גְּנוּת, גְּנַאי, גִּנּוּי, נִבּוּל, נַבְלוּת,
זֻלוּת, הִתְבַּזּוּת, זִלְזוּל, זִילוּתָא,
ןְשֶׁתִּתְבַּיֵּשׁ לְךָ!
10
עַטֵּר לְשׁוֹנְךָ בְּנִיבִים.
אַל תְּהִי מָתוֹק פֶּן יִבְלָעוּךָ.
אֵין הַבָּשָׂר מַבְאִישׁ אֶלָּא מִתּוֹכוֹ.
הֱוֵי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, וְלֹא זָנָב לָאֲרָיוֹת,
הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָרֹאשׁ,
כָּאן קָבוּר הַכֶּלֶב!
הִגַּעְתָּ, דַּע מַה שֶּׁתִּדְרֹשׁ.
הַאִם נָאֶה דָּרַשְׁתָּ?
הֲשָּׁלוֹם לְךָ? הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרַשְׁתָּ?
11
וְעַכְשָׁו עוֹד תַּרְגִּיל קָטָן לְסִיּוּם.
שְׁתֵּי מִלִּים בּוֹ. הַבְחֵן יָפֶה
בַּהֶבְדֵּל בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים:
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם.
ריבונו של עולם
אָנָּא, הַגְבֵּר עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ
כָּאן אֲנִי
לא שׁוֹמֵעַ, לא יוֹדֵעַ, הַאִם
שׁוּב תָּקַעְתָּ פֶּרַח בַּרְזֶל בְּדַשׁ
הָאַנְטֶנָּה. אַתָּה עָדִין כָּל כָּךְ לָמָּה
אַתָּה כּה רַכְרוּכִי, לָמָּה אַתָּה תָּמִיד
אֶזְרָחִי. הַאִם אֲנִי נִשְׁמָע הֵיטֵב, עֲבור,
עֲבור גַּם אַתָּה נִשְׁמַע קָטוּעַ, אַתָּה
נִשְׁמַע פָּצוּעַ, אַתָּה
בָּעֵמֶק מְאֻרְגָּן הֶקֵּפִית. הָרִים
וְכִנֶּרֶת אַחֶרֶת. אָנָּא
הוֹדַע עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ, בַּמַּכַּ"ם
לא רוֹאִים אֶת פָּנֶיךָ, מַדּוּעַ
אֵינְךָ מְזֻחְלָם, מַדּוּעַ אֵינְךָ
נִלְחַם, הַאִם לִשְׁלחַ אֵלֶיךָ סִיּוּר מְמֻונע, אֲנִי
מָלֵא אֱמוּנָה
שֶׁלּא יַגִיעַ וְלא יַחֲזור. פֶּצַע
שָׁחור. אָנָא הַחֲלֵשׁ
עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ.
אֲמִירֵי הַבְּרוֹשִׁים לְעֵת עֶרֶב
לַשָּׁוְא לַוֹאֲטִים שְׁמֵךָ, וְכוֹכַב
הַצָּפוֹן הַבּוֹדֵד, אָנָה
יְנַווט אֶת צְבָא עֶגְלוֹתֶיךָ
לְאָן הוּא יוֹבִיל בָּהֶן אֶת
אָנָא, עֲצום אֶת עֵינֶיךָ, עַכְשָׁו אֲנִי
שׁוֹמֵעַ. רוּת. אַתָּה יָכוֹל סוֹפִית
לָמוּת. אָב שַׁכּוּל, אֲנִי כְּבָר לא
מַרְגִישׁ
דִמְעוֹת הַחורֶף עָלֶיךָ יַגִּידוּ קַדִּישׁ.
נכתב על ידי בארי חזק שנפל במלחמת יום הכיפורים.
כָּאן אֲנִי
לא שׁוֹמֵעַ, לא יוֹדֵעַ, הַאִם
שׁוּב תָּקַעְתָּ פֶּרַח בַּרְזֶל בְּדַשׁ
הָאַנְטֶנָּה. אַתָּה עָדִין כָּל כָּךְ לָמָּה
אַתָּה כּה רַכְרוּכִי, לָמָּה אַתָּה תָּמִיד
אֶזְרָחִי. הַאִם אֲנִי נִשְׁמָע הֵיטֵב, עֲבור,
עֲבור גַּם אַתָּה נִשְׁמַע קָטוּעַ, אַתָּה
נִשְׁמַע פָּצוּעַ, אַתָּה
בָּעֵמֶק מְאֻרְגָּן הֶקֵּפִית. הָרִים
וְכִנֶּרֶת אַחֶרֶת. אָנָּא
הוֹדַע עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ, בַּמַּכַּ"ם
לא רוֹאִים אֶת פָּנֶיךָ, מַדּוּעַ
אֵינְךָ מְזֻחְלָם, מַדּוּעַ אֵינְךָ
נִלְחַם, הַאִם לִשְׁלחַ אֵלֶיךָ סִיּוּר מְמֻונע, אֲנִי
מָלֵא אֱמוּנָה
שֶׁלּא יַגִיעַ וְלא יַחֲזור. פֶּצַע
שָׁחור. אָנָא הַחֲלֵשׁ
עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ.
אֲמִירֵי הַבְּרוֹשִׁים לְעֵת עֶרֶב
לַשָּׁוְא לַוֹאֲטִים שְׁמֵךָ, וְכוֹכַב
הַצָּפוֹן הַבּוֹדֵד, אָנָה
יְנַווט אֶת צְבָא עֶגְלוֹתֶיךָ
לְאָן הוּא יוֹבִיל בָּהֶן אֶת
אָנָא, עֲצום אֶת עֵינֶיךָ, עַכְשָׁו אֲנִי
שׁוֹמֵעַ. רוּת. אַתָּה יָכוֹל סוֹפִית
לָמוּת. אָב שַׁכּוּל, אֲנִי כְּבָר לא
מַרְגִישׁ
דִמְעוֹת הַחורֶף עָלֶיךָ יַגִּידוּ קַדִּישׁ.
נכתב על ידי בארי חזק שנפל במלחמת יום הכיפורים.
יום ראשון, אפריל 26, 2009
הרשימה שלא מצליחה להכתב
התחלתי לכתוב רשימה על סיכום החתונות והבחנות שונות ומשונות,
ובשלוש פעמים שניסיתי, לא הצלחתי.
האם זה סימן?
ובשלוש פעמים שניסיתי, לא הצלחתי.
האם זה סימן?
יום שני, אפריל 20, 2009
סוף סוף - מרכז מיחזור בירושלים
במרכז המיחזור החדש יאספו סוגי פסולת רבים:
מיכלי פלסטיק, קרטונים, נייר, סוללות,
בגדים, ספרים, בקבוקי זכוכית, קופסאות פח,
פסולת אלקטרונית, פסולת אורגנית, שקיות פלסטיק/ניילון, שמן בישול משומש.
רק צריך לאסוף ולהביא כשמזדמן,
מעכשיו אין תירוצים, מצמצמים פסולת!
כשחזרתי מהשליחות התקשרתי לעיריה לשאול היכן נמצא ת תחנת המיחזור הסמוכה. בעיריה לא ידעו מה לעשות עם השאלה הזו.
ואני בלב כבד זרקתי ארגזים ופלסטיק לפח.
אך לא עוד!
כל הכבוד לעיריית ירושלים.
מיכלי פלסטיק, קרטונים, נייר, סוללות,
בגדים, ספרים, בקבוקי זכוכית, קופסאות פח,
פסולת אלקטרונית, פסולת אורגנית, שקיות פלסטיק/ניילון, שמן בישול משומש.
רק צריך לאסוף ולהביא כשמזדמן,
מעכשיו אין תירוצים, מצמצמים פסולת!
כשחזרתי מהשליחות התקשרתי לעיריה לשאול היכן נמצא ת תחנת המיחזור הסמוכה. בעיריה לא ידעו מה לעשות עם השאלה הזו.
ואני בלב כבד זרקתי ארגזים ופלסטיק לפח.
אך לא עוד!
כל הכבוד לעיריית ירושלים.
יום חמישי, אפריל 16, 2009
מוזיקה יהודית וחדר האמבטיה
באופן עקרוני ויומיומי אני בעד הגל היהודי במוזיקה הישראלית.
בין אם זה מאיר אריאל, אתי אנקרי או יונתן רזאל, המילים יפיפיות והלחן נוגע ומרגש.
אני גאה ושמחה שהיוצרים הנ"ל והשירים האלה דווקא חודרים לרשימות ההשמעה וחושפים באופן לא מודע בפני המאזינים רובד משמעותי של החויה הדתית.
ולא רק באופן לא מודע - השנה למדתי דרך העיסוק בפיוט על הרב ממדיות של השירה היהודית - על הרגע האחד המלכד מילות קודש ולחן מדויק והביצוע החד פעמי הוא בבחינת נצח.
מאז שהכנסתי רדיו לחדר האמבטיה אני בדילמה.
מה יהיה אם אני אתקלח למשל, וכפי שסבתי עליה השלום נהגה לומר - "ואהיה לבושה בהשראת חדר האמבטיה", ומילים של קודש יעטפו את חדר האמבטיה המהביל?
הבוקר זה קרה, ואכן לשיר את מודה אני של מאיר אריאל במקלחת גורם לדיסאונס קוגניטיבי - תיאולוגי מסוג מיוחד.
לאלוהי האמבט והרדיו פתרונים
בין אם זה מאיר אריאל, אתי אנקרי או יונתן רזאל, המילים יפיפיות והלחן נוגע ומרגש.
אני גאה ושמחה שהיוצרים הנ"ל והשירים האלה דווקא חודרים לרשימות ההשמעה וחושפים באופן לא מודע בפני המאזינים רובד משמעותי של החויה הדתית.
ולא רק באופן לא מודע - השנה למדתי דרך העיסוק בפיוט על הרב ממדיות של השירה היהודית - על הרגע האחד המלכד מילות קודש ולחן מדויק והביצוע החד פעמי הוא בבחינת נצח.
מאז שהכנסתי רדיו לחדר האמבטיה אני בדילמה.
מה יהיה אם אני אתקלח למשל, וכפי שסבתי עליה השלום נהגה לומר - "ואהיה לבושה בהשראת חדר האמבטיה", ומילים של קודש יעטפו את חדר האמבטיה המהביל?
הבוקר זה קרה, ואכן לשיר את מודה אני של מאיר אריאל במקלחת גורם לדיסאונס קוגניטיבי - תיאולוגי מסוג מיוחד.
לאלוהי האמבט והרדיו פתרונים
יום ראשון, אפריל 12, 2009
Is poetry dangerous?
I am afraid it is.
To be precise it might not be Poetry, naybe translating poetry is the most dangerouse extreme sport a lazy bibliophil like me can get involved with.
First was the accident Lisa - the translator and I wittnesed.
And then on Friday Lisa, Nurit, Admiel and I sat together to go through the new translations of Admiel`s poems Lisa and I prepared.
We sit in the garden of this house, we decide to move the table closer to the entrance so we can reach the electricity sockets, we sit near the entrance. the weather is beautiful, a quite Friday afternoon in suburbia. Lisa reads out in her beautiful voice. it all sounds so pure and precise. we are checking out few words, looking for the King James Translatiosn. we are having a good time. And then a big noise. and something hits me. The window net from the 2nd floor, a big wide window, of the living room, something the size of a door, but much much ligher fell out from the track. luckily it hit the air conditing box first. otherwise. The women from upstairs comes to appologize she ask if we understand English we louagh, she appologizes. shhe sends her daughter with a tray og cookies, the daughter is excited to hear about the famouse guests. siiting as it is in thier back garden.
Off curse I first made sure my lap top wasn`t enjured. only half an hour later my right shoulder start hurting.
You see. poetry is for risk takers.
To be precise it might not be Poetry, naybe translating poetry is the most dangerouse extreme sport a lazy bibliophil like me can get involved with.
First was the accident Lisa - the translator and I wittnesed.
And then on Friday Lisa, Nurit, Admiel and I sat together to go through the new translations of Admiel`s poems Lisa and I prepared.
We sit in the garden of this house, we decide to move the table closer to the entrance so we can reach the electricity sockets, we sit near the entrance. the weather is beautiful, a quite Friday afternoon in suburbia. Lisa reads out in her beautiful voice. it all sounds so pure and precise. we are checking out few words, looking for the King James Translatiosn. we are having a good time. And then a big noise. and something hits me. The window net from the 2nd floor, a big wide window, of the living room, something the size of a door, but much much ligher fell out from the track. luckily it hit the air conditing box first. otherwise. The women from upstairs comes to appologize she ask if we understand English we louagh, she appologizes. shhe sends her daughter with a tray og cookies, the daughter is excited to hear about the famouse guests. siiting as it is in thier back garden.
Off curse I first made sure my lap top wasn`t enjured. only half an hour later my right shoulder start hurting.
You see. poetry is for risk takers.
יום שלישי, אפריל 07, 2009
יום שני, אפריל 06, 2009
יום רביעי בטחנת הקפה עמק רפאים
יושבת בקפה הקבוע שלי בעמק רפאים עם המתרגמת, לפנינו על המדרכה עובר נכה בקלנועית או מין כסא גלגלים חכם עם כרית נוספת, וכמה שקיות. נראה שנוח לו שם. הוא בערך בן ארבעים וחמש, אולי חמישים, משוחח בטלפון באמצעות הבלו טות´ (שן כחולה??), הוא מחייך. מניע את הקלנועית ביד שמאל, מחווה ביד ימינו דבר מה. אנחנו מסתכלות עליו מחייכות, חוזרות לדון בתרגום השיר עליו אנחנו עובדות. אנחנו נהנות לעבוד ביחד.
מול בית הקפה יש מעבר חציה.
פתאום רעש של התנגשות ודממה. אנחנו מסתכלות החוצה. הקלנועית הפוכה, אופנוע מוטל על הכביש. נהג האופנוע יכול להתרומם, והוא עומד, הגבר בקלנועית לא יכול, אין לו רגליים הקלנועית היא הרגליים שלו. אנשים רצים החוצה מתוך בית הקפה. העדים ברחוב לתאונה, מניחים יד על עיניהם ומציצים קוראים לא לא, תזמינו אמבולנס. נהג האופנוע לא מאמין שזה קרה לו. הוא נע וזע חסר מנוח. בחור צעיר ניגש ומתחיל לטפל בגבר המוטל על הרצפה, הוא בהכרה. אנחנו נושמות לרווחה. הוא משוחח איתו. אוטובוס כפול מנסה להתחכם ותוקע את התנועה בשני הנתיבים. מגיע אמבולנס, הם מעבירים אותו לאלונקה. אוספים את חפציו משאירים את כסא הגלגלים החכם מוטל על הכביש. מגיע שוטר. נהג האופנוע מבוהל ומפוחד. הוא צעיר, אולי בן עשרים. הבחור שטיפל בפצוע נכנס לבית הקפה, קונה לעצמו שתיה, וגם לנהג האופנוע. הנהג מתעקש להחזיר לו כסף. מגיע רכב מיוחד לאסוף את הכיסא. מגיע בוחן התאונה. מגיעים סקרנים מוכרת מחנות סמוכה באה להתעניין, המכוניות והאוטובוסים חסרי סבלנות. מנסים לחתוך ולהספיק ליעד הבא. חותכים את מראה התאונה מלבם.
היתה פה תאונה. אולי תחכו רגע? תשהו את מהירות התגובה. הבינו מה רבה האחריות שאתם נוטלים בידכם עת אתם נוטלים את ההגה? כבדו את הפגיעה בערך החיים. אותו אדם שהיה רגיל לנכות אחת יצטרך להתמודד עם פגיעה נוספת. אותו בחור צעיר יסתובב עם כתם אות קין בלבו. הוא פגע באדם אחר. תאונות לא קורות הן נגרמות והוא גרם לצער וסבל.
נהגי האופנוע ברורים יותר עכשיו, אני מבחינה בהם. פעם הם היו שקופים.
והתמונה של הקלנועית, המוטלת על הכביש הפוכה, לא יוצאת לי מהראש.
מול בית הקפה יש מעבר חציה.
פתאום רעש של התנגשות ודממה. אנחנו מסתכלות החוצה. הקלנועית הפוכה, אופנוע מוטל על הכביש. נהג האופנוע יכול להתרומם, והוא עומד, הגבר בקלנועית לא יכול, אין לו רגליים הקלנועית היא הרגליים שלו. אנשים רצים החוצה מתוך בית הקפה. העדים ברחוב לתאונה, מניחים יד על עיניהם ומציצים קוראים לא לא, תזמינו אמבולנס. נהג האופנוע לא מאמין שזה קרה לו. הוא נע וזע חסר מנוח. בחור צעיר ניגש ומתחיל לטפל בגבר המוטל על הרצפה, הוא בהכרה. אנחנו נושמות לרווחה. הוא משוחח איתו. אוטובוס כפול מנסה להתחכם ותוקע את התנועה בשני הנתיבים. מגיע אמבולנס, הם מעבירים אותו לאלונקה. אוספים את חפציו משאירים את כסא הגלגלים החכם מוטל על הכביש. מגיע שוטר. נהג האופנוע מבוהל ומפוחד. הוא צעיר, אולי בן עשרים. הבחור שטיפל בפצוע נכנס לבית הקפה, קונה לעצמו שתיה, וגם לנהג האופנוע. הנהג מתעקש להחזיר לו כסף. מגיע רכב מיוחד לאסוף את הכיסא. מגיע בוחן התאונה. מגיעים סקרנים מוכרת מחנות סמוכה באה להתעניין, המכוניות והאוטובוסים חסרי סבלנות. מנסים לחתוך ולהספיק ליעד הבא. חותכים את מראה התאונה מלבם.
היתה פה תאונה. אולי תחכו רגע? תשהו את מהירות התגובה. הבינו מה רבה האחריות שאתם נוטלים בידכם עת אתם נוטלים את ההגה? כבדו את הפגיעה בערך החיים. אותו אדם שהיה רגיל לנכות אחת יצטרך להתמודד עם פגיעה נוספת. אותו בחור צעיר יסתובב עם כתם אות קין בלבו. הוא פגע באדם אחר. תאונות לא קורות הן נגרמות והוא גרם לצער וסבל.
נהגי האופנוע ברורים יותר עכשיו, אני מבחינה בהם. פעם הם היו שקופים.
והתמונה של הקלנועית, המוטלת על הכביש הפוכה, לא יוצאת לי מהראש.
יום ראשון, אפריל 05, 2009
רישום
אחרי יותר מדי שנים בהם לא ציירתי נפרץ הערב מחסום.
אולי לאונרד כהן חי מלונדון סייע.
אולי נושא התשורה שתומך
אולי חברה שפגשתי לארוחה
אולי הרוחות שמשתנות.
אולי כי לכתוב אני לא מצליחה לאחרונה
הערב ציירתי. ככה כמה שעות בשקט מול הדף. ריקנתו לא איימה עלי, חפיסת הצבעים החדשה לא הרחיקה אותי, והזרוע זוכרת כיצד לרשום מבלי להניע את המרפק.
אולי לאונרד כהן חי מלונדון סייע.
אולי נושא התשורה שתומך
אולי חברה שפגשתי לארוחה
אולי הרוחות שמשתנות.
אולי כי לכתוב אני לא מצליחה לאחרונה
הערב ציירתי. ככה כמה שעות בשקט מול הדף. ריקנתו לא איימה עלי, חפיסת הצבעים החדשה לא הרחיקה אותי, והזרוע זוכרת כיצד לרשום מבלי להניע את המרפק.
יום חמישי, אפריל 02, 2009
עשרת המכות לגרושות
אני מייבאת את זה מהבלוג השני שלי.
לקרוא ולכאוב ולא להאמין.
ולהאמין.
ולשנות .
תודה לרבקה לוביץ', ולמרכז צדק לנשים על עבודת הקודש שהן עוסקות בה.
לקרוא ולכאוב ולא להאמין.
ולהאמין.
ולשנות .
תודה לרבקה לוביץ', ולמרכז צדק לנשים על עבודת הקודש שהן עוסקות בה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)