צעקה

דלת נטרקת וחלון אינו נפתח והמחנק והלחץ על העין אינם
מרפים

את צועקת וצועקת וכח
הצעקה

מרעיד בך כוחות פנימים
ואת שורטת בקיר פתח חדש
ונמלטת

ואיך זוכרים?

ביום שישי תהיה האזכרה.
ויום חמישי הבא הוא יום השנה.
ואיך אציין?
ומה אלמד לזכרו?

אשמח לרעיונות

למה?

למה אין מכונה שיכולה בו זמנית לכבס בגדים מלוכלכים ולשטוף כלים?
חסכון מושלם במים ובזמן

זהו החזרתי או האוטו לחברת הביטוח.
לבינתיים אהיה חסרת גלגלים.
איך אסתדר?

הנהיגה נעימה לי, זה הזמן שלי עם עצמי. מאזינה לרדיו או למוזיקה, נרגעת ומחדדת מחשבותי.

מה הפתרון?
לגבי מוזיקה:

אני אעלה דיסקים חדשים לאייפוד,

תחבורה:
אני אלך ברגל לעבודה.
או שסופסוף ארכב על האופניים.
אני לא אצטרך לחשוש מתאונה נוספת,
ואולי קלילות חדשה תצמח בי.

שבת שלום

מתוך ספר הברכות שיש לחדשן

ב.
ברוך אתה אבי שהיית אבי
שלימדת אותי לשחק שחמט כשכעסתי על כולם

ומתוך השמחה הפשוטה בהגיע הדוד לגיל 70 התגוללו תמונות בסרט רץ, מהברית מילה לפני 70 שנה בימי מלחמת העולם הנוראה, מהבר מצווה אחר קום המדינה, תמונה עם בגין כנער ומאוחר יותר כמבוגר, ופתאום תמונות של אבא. בתחילה בשחור ולבן, בלכתו לבית הספר בתלבושת אחידה .עד כמה אחייני דומים לו.
ולפתע בצבע.

ואיך אבא היה יפה.
ואיזה חיוך גדול.
ועד כמה אני מתגעגעת אליו

וכועסת שהוא לא זכה להגיע אפילו לגיל שיבה.

אבלות יומא

פורש ובוכה

הוא פורש ובוכה
ואני פורשת ובוכה
בואי ספרי לי משהו חדש.

כלום לא חדש אבא.
בואי ספרי לי משהו.
לאן נעלמת?
למה את בורחת?
אני לא בורחת אבא.

הלוואי ויכולתי.
ועל כן אני פורשת ובוכה.
על אף שהישבעוני
אחרים
לבל אפרוש.
לבל אבכה


פשט מתאשפז
ירד מתחיל כימותרפיה
טבל שבוע מנוחה
עלה הגידול קטן גרורות נעלמו
ונסתפג הגרורות חוזרות. חום עולה.


פשט מתאשפז
ירד מתחיל כימותרפיה
טבל שבוע מנוחה
עלה הגידול קטן גרורות נעלמו
ונסתפג הגרורות חוזרות. חום עולה
וחוזר
חלילה

אבלות יומא

עזאזל


יושב תחת סוכה אחרונה
מחכה שיחשך
שנדע עם נמחקו עוונות העם
במה תתברך השנה הקרובה
מי יחיה ומי

הרי מואב באדום אחרון של קודש
מלטפים את בקעת יריחו
ומתרחקים

השעיר הושלך
אבריו פורקו
חוט הזהורית
אינו משנה צבעו
המלווים אינם.
תלשו שיער ועזבו

יושבת ליד מיטתך האחרונה
האם
בשנה
בשינה
הקרובה

ככה אני מרגישה

חודש שבט. ואני מתגעגעת לאבא. הזה. וההוא
טאטע.

ומגלה שלא כתבתי עדיין את ספר המחלה הפטירה והשבעה על אבא.
בחודש הקרוב אעלה את זה לכאן.

תביאו טישו. הדמעות עלי.

צו לצו קו לקו

שבת, בית כנסת הגדול בירושלים.
יומולדת 70 לדוד שלי. מזל טוב.
חזנות. חזן ומקהלה.
המחשבות נודדות לא יכולה להתפלל ככה.
ברכת החודש. חודש שבט. החודש שאבא נפטר בו. איזו ברכה יש פה בכלל.
מוותרת על התפילה. פותחת את החומש. מעיינת בפרשת שמות. לא מצליחה להתרכז.
עוברת להפטרה

והפסוקים הבאים נופלים עלי


ט אֶת-מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת-מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם. י כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם. יא כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל-הָעָם הַזֶּה. יב אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ. יג וְהָיָה לָהֶם דְּבַר-יְהוָה צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם לְמַעַן יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחוֹר וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ.
ישעיהו כ"ח



ואני חוזרת על המילים צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם
אני לא מבינה מה זה אבל זה מרגיע אותי. בית הכנסת מפסיק להסתובב סביבי האורות פחות מסנוורים. שאגות החזן פחות מאיימות
וככה לאט לאט משהו נפתח.

וקמתי יצאתי החוצה לטייל בשמש ולדבר עם אלוהים.

צו לצו צו לצו
קו לקו קו לקו
זעיר שם
זעיר
שם.

מתוך ספר הברכות שיש לחדשן

א.

ברכת הערבים הפשוטים בהם נתלו הכינורות על העצים בשעה מוקדמת
ואני שבה הביתה והחתולה מחכה פרושה על כיסוי השמיכה מנמנמת
ופכפוך מרק העוף מרמז שלמרות הכל מדובר ב
בית

איך זה שאת לא נשואה?

חוסר אהבה
עודף פרנסה
חוסר חשק
עודף בררנות
חוסר בדידות
עודף מודעות
חוסר איזון
עודף תאווה
חוסר החלטיות
עודף אסרטיביות
חוסר אופטימיות
עודף פסימיות
חוסר סבלנות
עודף עצמאות
חוסר שקט
עודף אבא
חוסר אבא
עודף גוף
חוסר קשב
עודף נימוס
חוסר אמונה
עודף אהבה

So how much does a ticket to New Zealand cost?

not much.

just about 80 books.

כמה חיכינו לחוק הזה

סופסוף חוק שיסדיר את השוק הפרוץ של תעשיית המזון ללא גלוטן בישראל,

וימריץ את היצרנים לדווח כמה גלוטן יש במוצר.

וכן, המחירים מדויקים

תודה לחברי הכנסת

מנחם אליעזר מוזס
אורי אורבך
אילן גילאון

ערב זוטא בז'בוטינסקי

הקוראים בבלוג יודעים שיש לי קשר מיוחד לז'בוטינסקי.
כתבתי עליו ועל ניטשה עבודה לאוניברסיטה, שיר בית"ר שכתב אינו רק כותרת לאחד מסיפורי הקצרים ומוטיב מרכזי בו, מלבד היות מילותי שגורות על פי , ושירה אני גם אוהבת.

כך שראיתי כי בז'בוטינסקי יתקיים ערב שירה של זוטא - כתב עת אינטרנטי לשירה שמחתי מאד.

להלן התרשמותי:

1. המנחה החמודה הרבתה בפרטים ביוגרפיים של המשוררים. לא נחוץ במיוחד וטיפה מעייף.

2. מחיאת כפיים: מתי מוחאים? מתי יודעים ששיר הסתיים? למה אין זה פעמון שנותן רמז, או אפילו הקשה קלה על תוף מרים או משולש?

3. משורר הקריא שיר על הרצון לרצוח. הוא מורה. אולי בחירת מקצוע אחר כדאית במקרה הזה? לא בטוחה שזה טוב שהוא ליד ילדים. בפינלנד זה בטח היה מזמן נגמר ברצח המוני וכו'

4. באיזה שמפו הוא משתמש? יופי של שיער

5. הזמרת לא הפליאה לשיא אבל נעליה היו נפלאות

6. "סליחה שאני לא סטנד כל כך טוב" משפט שגוי. יש לומר. "סליחה שאני לא סטנד "

7. עד כמה האיטנרנט אכן מאפשר דיאלוג ויצירת קהילה? האם נוצר קהל חדש? או שהאינטרנט מהווה כתב עת נוסף? מה הרבותא לטכנולגיה במטותא?

8. האם למשוררים תהיה תמיד ביוגרפיה נפתלת?

9. השיר בעברית נשמע הרבה יותר טוב מהמקור הקאטאלאני. ואני לא מבינה קאטאלאנית.

10. משורר שלועג לכתב העת הוא מגניב או חסר טעם?

11. לי עברון ועקנין הבריקה בעיברותו של טום הרדין.

12. שחר מריו מרדכי - תעשה לי שיר.

סעיף 11

ולמצוא מישהו שיעזור לי עם כל זה.

ארבעים שנה למותה של לאה גולדברג

מֵחַלּוֹנִי וְגַם מֵחַלּוֹנְךָ
אוֹתוֹ הַגַּן נִשְׁקָף, אוֹתוֹ הַנּוֹף,
וְיוֹם תָּמִים מֻתָּר לִי לֶאֱהֹב
אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לִטְּפָה עֵינְךָ.

מוּל חַלּוֹנְךָ וְגַם מוּל חַלּוֹנִי
בַּלַּיְלָה שָּׁר אוֹתוֹ זָמִיר עַצְמוֹ,
וְעֵת יַרְטִיט לִבְּךָ בַּחֲלוֹמוֹ
אֵעוֹר וְאַאֲזִין לוֹ גַּם אֲנִי.

הָאורֶן הַזָּקֵן, שֶׁבּוֹ כָּל מַחַט
אֶת מַבָּטְךָ נוֹשֵׂאת כְּטַל טָהוֹר,
עִם בֹּקֶר יְקַדְּמֵנִי בִּבְרָכָה –

דְּבָרִים רַבִּים מְאד אָהַבְנוּ יַחַד,
אַךְ לֹא זָרַח בְּאֶשְׁנַבְּךָ הָאוֹר
עֵת בְּדִידוּתִי נָגְעָה בִּבְדִידוּתְךָ.


סונטה ט' מתוך אהבתה של תרזה די-מון
ויפה כותב יאיר קדר

שיעור שלמדתי מלואנרד כהן

ויש סדק דרכו נלגם האור
הננסך בחדרי חדרים

לזכרה של אלישבע גרינבאום

היום מלאו חמש שנים להסתלקותה של אלישבע גרינבאום.

אהבתי את שירה עד מאד, ואחד מהם היה תלוי על דלת חדרי.
באחג מביקורי בארץ הלכתי עם חברה לשמוי אותה מקריאה שירה.

והיא קראה את השיר יופיו של יהושע, ותמהתי על הדימיון ליהושע שאני מכירה.
וקנאתי בה

יופיו של יהושע
הָרוֹצֶה לִרְאוֹת יָפְיוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, יִטְמֹן לִבּוֹ בְּכִיסוֹ,
בָּבוּאַת יָרֵחַ בְּעֵינָיו - וְיַבִּיט בִּשְׁעַת חֲצוֹת;
בְּלַיְלָה שֶׁכֻּלּוֹ סִיוָן, יוֹשֵׁב יְהוֹשֻׁעַ בְּגִנַּת בֵּיתוֹ,
אוֹסֵף פָּנָיו בְּיָדָיו, וְחוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ מָשׁוּחַ סָבִיב לוֹ,
כְּלָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית.

הָרוֹצֶה לִרְאוֹת, יָצִיץ בָּאִישׁוֹן שֶׁאֵינוֹ גּוּף
וְאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף, וְיִרְאֶה דְּמוּת נַפְשׁוֹ שֶׁלּוֹ
בַּמַּיִם הַצְּלוּלִים. שִׁבְעָה רְקִיעֵי תְּכֵלֶת זוֹהֲרִים
מֵעֵינָיו שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ. עַל מִצְחוֹ
יָרֵחַ וְעָנָן כְּזוּג אוֹהֲבִים, צֵל חוֹלֵף.

עַל פְּנֵי שְׂמִיכַת מַחֲטֵי אֹרֶן, הוּא הוֹלֵךְ וְנִפְרָשׂ,
רַעְיוֹן רוּחַ. אֶצְבְּעוֹתָיו מְנַגְּנוֹת עַל מֵיתְרֵי מִזְרָח,
בֹּקֶר מְבַצְבֵּץ, וְהוּא - פּוֹסֵחַ עַל שְׁנֵי/ שְׁתֵּי הַסְּעִיפִּים.
טֶרֶם הִשְׂכִּיל לִשְׁכֹּן בְּתוֹךְ גּוּפוֹ, לְהַשִּׂיג
צוּרַת אַהֲבָתוֹ בְּתוֹךְ פִּיו, לְזַוֵּג דַּעַת וּמַכְאוֹב.

מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ בְּמַבָּטוֹ? כַּעֲצָמִים בַּבֶּטֶן הַמְּלֵאָה.

הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בַּיֹּפִי, יַמְתִּין לְקֶרֶן חַמָּה רִאשׁוֹנָה
נִשְׁבֶּרֶת בְּדִמְעָתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ.
בְּמָקוֹם שָׁם נוֹשֶׁרֶת טִפַּת זֹהַר
עַל אַדְמַת יְרוּשָׁלַיִם, פּוֹרֵץ וְעוֹלֶה
אַרְיֵה בָּשָׂר וָדָם מִתּוֹךְ הָאֵפֶר,
וְרִבּוֹא אֲרָיוֹת זוֹרְחִים מִן הַדְּמָעוֹת;
חַדֵּי שִׁנַּיִם, עַזֵּי שֶׁמֶשׁ, מְבַעְבְּעִים,

נְכוֹנִים לִטְרֹף נַפְשָׁם בְּכַפָּם לָאַהֲבָה.

י"ז בסיון תשס"א


הביקור הבא כבר היה לאחר מותה. והערב לזכרה במרום לשירה המה אדם. ואריאל הירשפלד דיבר והקהל בכה.

היא נפטרה צעירה מדי ויפה מדי.
אז הנה, תקראו עליה ותדעו עוד אנשים כי היא חייתה כאן.

לזה שאינו מאמין

בְּפַטִּישׁ חָמֵשׁ קִילוֹ
אַתָּה מַכֶּה בְּזַעַם בַּקִּירוֹת.
הַצֶּבַע נִסְדַּק צַלֶּקֶת אֲלַכְסוֹנִית,
טִיחַ אָפֹר מַעֲכִיר אֶת עֵינֶיךָ.
בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת
אַתָּה קוֹרֵעַ אֶת עוֹרְקֵי הַחַשְׁמַל, תּוֹלֵשׁ, מְנַסֶּה לְהָבִין.

סוֹף סוֹף נִפְעָר בַּקִּיר הַחֹר הַגָּדוֹל אֶל הָאֵינְסוֹף:
עֵינֶיךָ מִתְמַלְּאוֹת בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ.
עֲדַיִן אַתָּה מִתְרַגֵּשׁ כְּיֶלֶד לְהַחְרִיב. הוֹפֵךְ כָּל לְבֵנָה בְּיָדֶיךָ,
כְּפָּתוֹלוֹג, מֻכְרָח לָדַעַת,
מַה גָּרַם לַקִּירוֹת הָאֵלֶּה
לַעֲמֹד עַל תִּלָּם.

הִנֵּה הֶחְרַבְתָּ אוֹתִי, אֲהוּבִי.

אַתָּה עוֹמֵד שָׁם,
רִיסֶיךָ לְבָנִים מֵאֲבַק הֲרִיסוֹת,
יָדֶיךָ מְלֵאוֹת חָכְמָה,
חֲסַר בַּיִת.

(מתוך "עורף האור", הוצאת הליקון)

רשימת מטלות

1. להרכיב כוננית ספרים

2. להרכיב עגלת מטבח

3. לסדר ארון בגדים

4. למסור בגדים לויצ"ו

5. לקנות דיסק חיצוני למחשב

6. לגבות את שני המחשבים

7. לקחת את המחשב הישן למיחזור

8. ללכת לבדיקת עיניים

9. לפנות למחסן את השולחן וכיסאות של בעל הבית, את השולחן של סימון
ואת הסוכה שלי

10. להכין את הנסיעה לניו זילנד