פרדוקס הזמן

יש כל מיני פרדוקסים שקשורים אלי.

והיום גיליתי אחד נוסף.

ככל שיש לי יותר משימות ופחות זמן אני מספיקה יותר.



לא תאמינו, עובד.

טולה ואני

טולה לאחרונה השתנתה.

אולי זה הקיץ, אולי זה בגלל שהיא תכף בת שנה.

היא היתה חולה, נעלמה וחזרה.

ומאז היא נכנסה להרגל של העלמות לכמה ימים וחזרה.

ואני לומדת.

להרפות.

לא להתגעגע

להאמין שהיא עוד תחזור

והנה

היא חזרה

בעקבות הזמן האבוד

אני דחיינית כרונית, פתלוגית.

היום בטח לא. אולי מחר. הכי טוב שבוע הבא.
או החודש הבא
או בעצם שנה הבאה.

המשימה גדולה עלי היום.
אולי מחר יהיה לי כוח להתמודד איתה.
ובכלל ממתי זה חשוב. היום או מחר. או שבוע הבא. אותו הדבר.

וכך תוכניות נגנזות.
(גם השנה לא פירסמתי שירים חדשים)

את מה שאפשר להעביר למיקור חוץ העברתי. העוזרת מגיעה פעם בשבועיים וכופה עלי בהירות.

את הקניות בסופר אני עורכת באינטרנט וככה תמיד יש פירות וירקות טריים.

אבל יש דברים שרק אני אחראית עליהם, ורק אני יכולה לבצע אותם.

כמו לשלוח שירים, או לשלם חשבונות או לנצל הטבות תלויות בזמן או לומר לא או לומר כן או פשוט לגדול ולא להתקע בלימבו הזה של חוסר מחויבות לזמן.

זו חוסר מחויבות הדדית מסתבר.

ואני כאותו ארנב אבוד רצה אחרי המחוגים, ולעולם איני מספיקה.

שלוש שנים

היום לפני שלוש שנים היה הניתוח.


והיום אני מודה לאלוהים על החויה הזו. דרכה התחברתי לגוף שלי, נהייתי חלק ממנו, הכרתי חברה חדשה שמיטיבה את חיי, חומרים חדשים לכתיבה נוספו, ויש לי צלקת סמיילי שהיא מקור לגאווה.

ההמלצה שלי:
ללכת לרופאת הנשים. אין פטור לאף אחת מאיתנו, זה לא רק לנשים נשואות או מקיימות. זה חלק מהבריאות שלנו. אם יש שינוי במחזור איחור, דימום כבד, כאבים חריגים , לקבוע תור ללכת, לבדוק. ואני מוכנה לבוא איתך.


ואם מישהי סביבכן סובלת ולא עושה דבר- ויש המון הסברים פנימים ושכנועים למה זה בעצם נורמלי שלא קיבלתי מחזור כבר חצי שנה, או זה בסדר ככה לדמם זה הכל מלחץ נפשי.

אז לא.

זה לא בסדר, ולפעמים הנפש איננה ההסבר, אלא הגוף בקיצור, שלחו לה את הפוסט הזה.

והיכן נמצא האור הגנוז?

לא בים הגדול שבין יבשות העבר

ולא בשבר הסורי אפריקאי

ולא בשרשרת הרי האטלס

ולא באוצרות מטמוני אירופה

ולא בתחתית בולעני סדום

אלא:

בעיניו הצוחקות של יובלי

עת הוא משחק בבלון

או לוקק סוכריה

על מקל

מילים

אני אמורה לכתוב הרבה עכשיו.
לעבודה
לסדנת כתיבה
לתוכנית לימודים
לפעילות

לכתב עת


לכתוב לכתוב

והמילים אינן קלות לי

מתרחקות

מרחיקות

חונקות

חומקות

ושותקות

I am in Poland

less then 24 hours, but so many stories to process.

I might be able to deal with the Shoah one day.

שבוע הספר האלטרנטיבי

התקיים לערב אחד בדירה ירושלמית עם מדפסת נהדרת.

כולם הביאו ספרים ישנים, הספרים נמכרו תמורת 5-10 שקלים. כל ההכנסות קודש לעלם.

אוירה רגועה, ספרים מן העבר ורוכל מקסים שהאיץ בכולנו לרכוש ספרים עוד היום.

ככה זה צריך להיות.

השלל:

נערות בחברה - מארג'רי ווטר
בעקבות המטמון - הרפתקאות בני הרדי - פרנקלין דיקסון
שני ספרים` מסדרת דפי תמר של דבורה עומר
רון וג'ודי - יצחק נוי
the djinn in the nightingales eye a.s. byatt
הקול האחר סיפורת נשים עברית בעריכת לילי רתוק
עד גיל 21 תגיע לירח גפי אמיר
ואיך לנקות הכל אלמה מור

והכל בשבעים שקלים.

לא בזבזתי חסכתי.

הידד לעוסקים במלאכה

צניעות

והתיק הנפער
מגלה בדלי קבלות
תמונות שחור לבן
בקבוק מים עקרים
וטישו מלוכלך.

זה לא צנוע.

תפילה לשלום טולה

היא חולה, עם חום גבוה, צולעת ומיובשת.

היא נעלמה מאז יום שני.

והלוואי שהיתה לנו היהודים תפילה לשלום טולה.

או לפחות איזה טקס.

כמו שיש כאן.

אני מכינה שיעור לזכרה של ענת דותן, שעבדה במכון ראות, ונפטרה אתמול שעות ספורות לפני חגיגת ברית המילה של בנה הבכור. סיבת המוות: תסחיף ריאתי.

מה אומרים?
מה מלמדים?

איך אפשר לתרגם זעקה לשיעור?

ברכות לנקודותיים

חמשת קוראיי הקבועים מכירים את יואב בלום ואת הבלוג המצוין שלו נקודותיים. הן מהקישור בצד ימין, והן מהתגובות שיואב משאיר כאן לעיתים.

הם אינם זקוקים לאורי קציר ולרשימתו בדבר 25 הבלוגים הטובים ביותר כדי לדעת שנקודותיים הוא תענוג של ממש.


והנה לאחד הפוסטים החביבים עלי:

כיפה אדומה: גירסת הגיק

וגם..

האמת

ועוד אחד ודי:

מבחן המרשמלו, כמובן.

ברכות ליואב

היפיפיה הנרדמת

אני מחכה שמשהו יקרה. גדול עצום כביר מזעזע ומרעיד שיעיר אותי מתרדמתי.

אומנות הדייטים

1. לא לצפות לדבר. רק לקוות שיהיה מעניין.

2. שימו דיאודורנט, בושם, קרם עם ריח טוב. פנקו את עצמכם. שיהיה לכם כיף בתוך הגוף שלכם. זה מקרין החוצה.

3. אם הבחור לוקח אותך לבית קפה קטן צדדי זה סימן שהוא לא בטוח שהוא רוצה להראות בחברתך.

4. אם הבחור לא מתקשר למחרת סימן שהוא מחכה עוד יום ושהוא יתקשר למחרת ויאמר לך שהוא לא מעוניין.

5. אם הבחור אומר לך שהוא לא בטוח, אבל שהבטן שלו אומרת לו שזה לא זה, לא נותר לך דבר לומר מלבד: עם הבטן שלך אני לא מתווכחת.

6. לא לבכות. לא לאכול גלידה. לא להתאבל. אין על מה.

7. יש לחייך ולהמשיך. קטן עלייך

ככה אני מרגישה

הסדר שב על כנו

ראשונים הובלו לימוני שעווה צהובים לקערת הזכוכית
התפוחים הירוקים הגיחו והונחו מעליהם
בהתכווצות קרטון נוספת חולצו חצילים,
מונחים על צלחת שקופה ומתחתיהם מפת קטיפה אדומה יין.
ובצלים, כמה בצלים, לבנים ואדומים ועזים
ריח הריחן והמלפפונים, סלק אדום אדמה
אני מסתחררת מהגזר ומהמלון.

קיץ עומד באויר.

עוד היום אחזור לבשל.

תעתועי זמן

ומי העמיס דקות נוספות לכל שעה
ומי הוסיף שעות נוספות ביממה

ערב השקה "תוצאה חיובית"

1. איך זה שבערב השקה לספר על התמודדות עם סרטן השד יש ארבעה דוברים גברים, מלבד הכותבת?

2. אריאל הירשפלד פתח לי חלון עצום בכך שטען שאלו הרואים את הסרטן כמחלה פסיכוסומטית (זה קרה בגלל כעס, תסכול, דברים שלא נאמרו והחמיצו) למעשה טוענים טענה בלתי מוסרית. כמה עומק יש בקו המחשבה הזה. וכמה גאולה ליתומות סרטן.

3. סרטן זה לא קרנבל, ולא ניו אייג' ג'אז בלוז. סרטן זו מחלה. אין טעם לנסות לברוח מכך.

4. שירי המחלה ששר נעם רותם חזקים. לא צריך דיסטורשן בשבילם. הייתי שמחה לשמוע אותם אקוסטי, בלי הגברה, על גיטרה וזהו.

5. האחיין שלי מוצאי שבת שעברה שאל אותי מדוע אבא שלי מת. אם זה היה בגלל שהוא היה חולה או בגלל שהוא היה חלש.


6. כשאבא היה מאושפז במחלקה האונקולוגית, אחי ואני לאחר הביקור אצלו הזדקקנו למנת בשר לחיים מפכים.
אתמול זה היה יין אדום וסלט ענק שהחיו אותי מחדש.

7. בריאות שמחה ואהבה. ואם כבר חלינו - נשתדל להמשיך ולשמוח לאהוב וליצור.

קובץ כתבות מעניינות שהתפרסמו לאחרונה

כי אולי אתם כמוני והתייאשתם מהעיתונים המודפסים הממלאים את הבית ואין קורא בהם במשך השבת כי למי יש כוח לקרוא בכלל.

אז הנה לקט.

תודה לוולוט אנדרגראונד לחלק מן הכתבות הגעתי דרכה. ולשאר בסיוע אצבעותי הזריזות.

לכל איש יש שם, ולחלק מאיתנו הורים עם רעיונות מוזרים.

חדר עבודה של סופרים. מה המשותף ביניהם? מה יוצא דופן? מרתק בחלקו וחלקו טריוויאלי.

אולאפור אליאסון יציג בירושלים. ראיתי את השמש שלו - חלק מפרוייקט מזג האויר בטייט מודרן בלונדון. זו היתה חויה דתית. מומלץ.


עוד סיבה לשמור על שם המשפחה שלי. האם זה תקף גם לגבי ישראל? אולי.

בגזרת הבלוגים:
ממליצה על האישה החלוצה בחווה

ועל הבלוג הזה shoe me love , המרענן הרשמי של הקיץ.


******והנה תוספת: מתכוני שף*********


ואתם, כהרגלנו, מוזמנים להוסיף משלכם.

מתוך ספר הברכות שיש לחדשן

יבורכו האורחים שקיבלו לידם בית ריק ומילאו אותו בטוב לבם