נינה סימון יודעת עלי יותר ממה שאני יודעת על עצמי. יש לה כמה שירים כאלה, שבהם היא מספרת לי את מה שיהיה, מבהירה לעולם את מצבי, או מנסחת מחדש את מה שהיה מיטיבה עימי בפרטים הקטנים. וכשהיא ולאונרד כהן בסביבה אני בסדר, אני רגועה. יש מבוגר אחראי השומר עלי.
והערב שבועות, קציר חיטים, ביכורים, חולצות לבנות, דבש וחלב תחת לשונך, כל הארץ מלאה דוכני טעימות יין וגבינות עבשות מסריחות נחפצות נחתכות מוגשות עם פיכסמים מסוגים שונים.
אני רוצה לאפות עוגה אבל אין לי כוח. במקום זה אני מקשיבה לנינה. אולי היא תשעה לי טובה ותאפה במקומי? אני מוכנה לשיר במקומה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה