1. זה מביך להתארס. כולם שרים לחתן ולכלה העתידיים, והם בכלל בצד שרגיל לשמח אחרים.
2. זו זכות גדולה ככה לשמח אנשים, ההודעות מייל וסמסים, השיוחות הטלפוניות (!), וואוו.
3. מגבות. מסתבר שמגבת זו המתנה לזוג שמתארס. מצויין - אם כך אז כדאי מגבת-כמה-שיותר-גדולה. תפנקו אותנו, למה לא?
4. יש מחלה מיסתורית התוקפת כלות לעתיד והיא טפשת הנישואין. סימפטומים: עייפות כרונית וקיצונית, קשיים בסידור ספרי בן הזוג בספריה המשותפת, חוסר יכולת לזכור את מי הזמנת לחתונה ואת מי שכחת להזמין. אובדן כושר ההתמצאות במרחב ובעיקר בשאלת "איפה המפתחות", משפטים לא הגיונים, עוד.
5. יש מבין האנשים שסבורים שזה סוג של נס. בכל זאת תשע וחצי שנים מפרידים בין החתן לכלה. אבל אנחנו לא מרגישים את זה, לנו זה פשוט אז אין טעם בשאלות מציקות. תודה.
6. נעלים לכלה. אין דרך אחרת לומר זאת, אז נאמר זאת בפשטות - נעליים לבנות, בהירות, בצבע שמנת, אוף וויט, פנינה או לבן שבוא הן לא מאד פרקטיות מחד - משום שהן מלכלכות מהר ומאידך - הן מאד יקרות. צעד לא כלכלי בעליל.
7. אני מוקפת באנשים ונשים חמים ואוהבים מפרגנים ותומכים. כיף לי. כיף לנו.
חייבת רק למסור שאת הסנדלים מהחתונה אני עדיין נועלת, שנתיים אחרי. סנדלי שנהב נוחות ויפות, מ-zamsh.
השבמחקוחוצמזה, גם אם אמרת שלא צריך לארסוופ, אני אגיע באיחור אקסטרה-אלגנטי ולו כדי לתת לך נשיקה.
איחור אקסטרה - אלגנט זה אנחנו
השבמחקGearing up for 2011 biggest event!
השבמחקMaryland official branch
אתם בסדר שם בבולטימור. גם בניו יורק תערך מסיבה. יפה לי. :)
השבמחקרגע, מתי התארסת? ועם מי? זה כבר הופיע בבלוג ופספסתי?
השבמחקקודם כל המון זמן לא יצא לי לקרוא את הבלוג שלך ושמחה בשמחתך. המון מזל טוב.
השבמחקלגבי נעליים - אם עוד לא קנית - יש בתחנה המרכזית בתל-אביב כמה חנויות שהן מאד מאד זולות.
נמצאו נעליים, תודה.
השבמחקוהנה הלינק בו הודעתי על האירוסין.
http://spellingmistakes.blogspot.com/2011/02/blog-post_13.html