יום שני, מרץ 28, 2011

הפסקול שילווה אותי היום

מוקדש לניסימי, האיש שלי.


מודה אני - אפרת גוש



ולגברים שבינינו - מאיר אריאל



אהוד בנאי - היום



נינה סימון: -מרגישה טוב, שאמרה: "זה יום חדש עבורי ואני מרגישה טוב".



אנעים זמירות: המדרגות




אתי אנקרי - בכל ליבי

היום כ"ב אדר ב' התשע"א

מתוך קדושה ושמחה, מתוך שעשוע וגעגוע.

היום.

יום ראשון, מרץ 27, 2011

מחר - לאה גולדברג

אולי מחר אני אהיה יפה מאוד
ובשחור אישוניך אהיה לבנה,
ותראינה עיניך, כי אני יפה מאוד
ומצחי טהור כאור הלבנה.

אולי מחר אני אהיה צעירה מאוד
ואהבתי מאירה מאוד,
ואהבתך
כמו חזרה מנכר לביתך.

הה, מה טוב לו לשב מנכר.
מחר, שאהבה נפשי,
מחר, שאהבה נפשי
אולי - מחר

יום חמישי, מרץ 24, 2011

פחות ממאה שעות רווקות

ומלא דברים שטרם עשיתי.

לא נורא.

יום ראשון, מרץ 20, 2011

דברים שלא ידעתם על הכנות לחתונה

1. זה מביך להתארס. כולם שרים לחתן ולכלה העתידיים, והם בכלל בצד שרגיל לשמח אחרים.

2. זו זכות גדולה ככה לשמח אנשים, ההודעות מייל וסמסים, השיוחות הטלפוניות (!), וואוו.

3. מגבות. מסתבר שמגבת זו המתנה לזוג שמתארס. מצויין - אם כך אז כדאי מגבת-כמה-שיותר-גדולה. תפנקו אותנו, למה לא?

4. יש מחלה מיסתורית התוקפת כלות לעתיד והיא טפשת הנישואין. סימפטומים: עייפות כרונית וקיצונית, קשיים בסידור ספרי בן הזוג בספריה המשותפת, חוסר יכולת לזכור את מי הזמנת לחתונה ואת מי שכחת להזמין. אובדן כושר ההתמצאות במרחב ובעיקר בשאלת "איפה המפתחות", משפטים לא הגיונים, עוד.

5. יש מבין האנשים שסבורים שזה סוג של נס. בכל זאת תשע וחצי שנים מפרידים בין החתן לכלה. אבל אנחנו לא מרגישים את זה, לנו זה פשוט אז אין טעם בשאלות מציקות. תודה.

6. נעלים לכלה. אין דרך אחרת לומר זאת, אז נאמר זאת בפשטות - נעליים לבנות, בהירות, בצבע שמנת, אוף וויט, פנינה או לבן שבוא הן לא מאד פרקטיות מחד - משום שהן מלכלכות מהר ומאידך - הן מאד יקרות. צעד לא כלכלי בעליל.

7. אני מוקפת באנשים ונשים חמים ואוהבים מפרגנים ותומכים. כיף לי. כיף לנו.

יום שלישי, מרץ 08, 2011

יום האישה הבינלאומי - הפוסט המסורתי

והנה משנה שעברה : תש"ע

לקט כתבות:


דפנה לוי בבלוג המצוין שלה

צפי סער בהארץ

הפמניזם שלי על רגל אחת מYNET

ובונד, ג'יימס בונד.

שנת נשים טובה שתהיה לנו
שנת שיווין זכויות וחובות
שנה ללא הטרדות
שנת יצירה ועשיה

שנת אישה מרוצה.

יום חמישי, מרץ 03, 2011

חתולת המקרה

טולה חסרה לי.

היא ברחה מהבית לפני כחצי שנה, ודווקא לאחרונה חסרונה מכה בי.

סביב יום השנה לאבא חלמתי שהיא חוזרת.

ועכשיו כשאני תכף מתחתנת אני שוב חולמת עליה, ורואה אותה ברחובות בזוית העין והלב הולם.

כן כן זו טולה,

אך היא איננה.

לא שיערתי שחסרונה דווקא כשחיי כה מלאים יכה בי כך.

אני מגלה שמקומה של טולה לא היה רק כדי לכסות על העדר בן זוג או קרבה.

היא הביאה שחוק ושמחה, תנועה קופצנית חתולה לבנה רודפת אחרי כדורי עם פעמון מתגלגל בכל החדר מצטנפת מנמנמת וחוזר חלילה.

טולה דור שלוש


טולה דוגמנית