קיץ אירופאי

איזה קיץ אירופאי נוחת עלינו
נהדר.
סוף יוני. ירושלים וקריר
בערב. פליז
וצעיף. אמריקאים מרעישים במושבה הגרמנית
מוזיקה קלאסית בגן הפעמון
צ'לו מעל הבית ספר הדמוקרטי.
ריח הסושי מתערבב עם הלטינו בשר שממעל

ודמויות רפאים משוחחות

טוקיו גדולה

גם לכבוד מירב והבלוג המצוין שלה המתעד את עלילותיה בארץ הדובדבן, וגם בגלל תומר יוסף,
ובעיקר בגלל שאני לא יכולה להפסיק להאזין לזה.

תהנו!

ראשית הקיץ זה היום

מיץ של אבטיח נוזל על היד
תירס חם בחזרה מהים בהרצליה
שמיכת פיקה בדשא
מלחמת מים
עור מקולף
לבן על עור מקולף
טיולי אופניים בפרדסים של רעננה
הקטרים באים בבריכה של בני ציון
זיעה
פצעי זיעה
דאודורנט חדש
קיץ אנגלי גשום

והיום היום הראשון לקיץ.

מה זה מעיר אצלכם?

צריכים המלצה? הנה

ואני שלומית נעים - נאור.

נעים להיות נאור 3

הנה מה שכתב האיש שלי.

הוא כתב את זה בעקבות זה.

דוגמה לדברי בלע הממותקים בהתנשאות וביטול נשים.

הידד איש שלי, הידד.

זהו. אני בגמילה

עזבתי את פייסבוק.

עכשיו יהיה לי זמן ופנאי להתמקד בכתיבה.



(זה כמו שוקולד מסתבר)

נעים להיות נאור II

אז נכון שזה היה קל להוסיף את שם המשפחה של בן זוגי שיחיה. לא עמדו בפני התלבטויות כגון אלו שורד קלנר מתארת במאמרה המצוין בגלובס,
ובכל זאת.

עבורי היו שתי אפשרויות בלבד - או שנשאר כל אחד עם שמו, או ששנינו נצרף את שם משפחתנו.
הדרך בה בחרתי לעשות זאת לא היתה הטובה ביותר, אך התוצאה משמחת אותי.

וגם אותו.

האם הייתי שמחה להיות עם מקף ושם משפחה אשכנזי מובהק? לא.
האם הייתי שמחה להיות עם מקף ושם משפחה ספרדי מובהק? לא.

סבא רבא שלי עיברת את שם משפחתו מרוזנסון לרזיאל בתחילת המאה העשרים, סבא שלי עיברת מניירמן לנאור לפני כתשעים או שמונים שנה.

עבורי אין זו העדפה של שם משפחת אב על שם משפחת בן זוג, עבורי זו העדפה של ישראליות על פני מוצא אתני. לא רוצה להיות מתוייגת כאשכנזיה, לא רוצה להיות מתוייגת כמזרחית. לא בשל ראיונות עבודה או הסיכוי שמישהו ירצה - או לא - לעשות איתי עסקים.

אני ישראלית.

בדיוק כפי שילדי יהיו. בין אם משפחותינו עלו מפולין, ליטא או טריפולי - ישראלים אנחנו.

לא כך?

או שזו פריבליגיה של אשה אשכנזיה עם שם משפחה ישראלי מלכתחילה?