יום ראשון, יולי 24, 2011

חלומות שווא?

התחייבתי, בפני עצמי, לכתוב. שעוד השבוע יהיה לי כתב יד. שירים שלי שיהיו מאוגדים. ויימצא להם מוציא לאור.
ומאז שהתחייבתי וקראתי בהם ותיקנתי וחזרתי וערכתי, ובינתיים שניים התקבלו לפרסום (אחד במשיב הרוח והשני במוסף שבת של מקור ראשון), ומאז שהתחייבתי חלומות רודפים אותי.

הדגם קבוע.

אני, עירומה כביום הוולדי, מכוסה כולי מול משורר שיש לי יחס דואלי כלפיו. סוג של הערצה ושלילה משולבות זו בזו.

חלום אחר - סופרת שאני מעריכה עד מאד משאילה לי את בית הקיץ שלה, ואני ערומה בבית הקיץ, והיא ומשפחתה מקדימים לחזור.

חלום שלישי, אותה סופרת שאני אוהבת ומשורר שאני קשורה אליו מאד מאד מטיילים ביחד במטע אבוקדו - ואני שונאת אבוקדו, אני מקיאה מאבוקדו - ואנו מדברים שלושתינו.

הלוואי וידעתי על מה.

6 תגובות:

  1. פחד מחשיפה.

    השבמחק
  2. אכן, פחד מחשיפה זה הדבר הראשון שהבנתי.

    מנסה להבין את מטע האבוקדו. לא פשוט.

    השבמחק
  3. לא רק פחד מחשיפה. רצון לאינטימיות עם שפה ובני אדם. זה נורא יפה.

    השבמחק
  4. תודה רוני.
    האבוקדו כנראה מסמל את הפחד מכל מה שנדמה למאוס בעיני. החשיפה, חוסר ההבנה, הרכילות הצמיגה כאותו אבוקדו ירקרק ונאלח.

    השבמחק
  5. whooppeee איזה יופי שמתפרסמים שירים, זה ממש מרגש. אחכה בקוצר רוח למוסף שבת של מקור ראשון, נראה לי שיקח לו קצת זמן להגיע, אבל אדווח לאמא התותבת שהיא צריכה להזדרז ולקרוא כדי להעביר הלאה. יייוו נחמד. אני מצטרפת לכל מה שנאמר לעיל על החלומות, והאבוקודו? אולי רק תפאורה? סה"כ מטע אבודקו הוא אחד המטעים היפים שיש

    השבמחק
  6. תודה. איזה כיף שאת מתרגשת ביחד איתי כאילו את כאן. אני אודיע לך מראש מתי זה יתפרסם במקור ראשון- העורך אמר שזה ייקח עוד קצת זמן..


    אולי אני אהיה Big in Japan?

    השבמחק