פעם כשהייתי בבני עקיבא ביום ירושלים כלהחברות היינו ישנות אצל סבתי, והולכות ל"מרכז" להתפלל ולהשתתף בצעדה לכותל
עם השנים הבנתי עד כמה נוכחותנו המתריסה ברובע המוסלמי אינה נחוצה, ועד כמה אני רחוקה מאותן החברות איתן צעדתי.
אך לזכר סבתי עליה השלום, ולזכר תלמידי הישיבה ולזכר התמימות שירושלים היתה משרה עלי
השיר הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה