יום חמישי, יולי 09, 2009

להיות אישה קטנה

בעלי יפרנס אותי, וידאג לי. יעבוד קשה קשה, כדי שלי יהיה כסף לקניות, לא רק לבית אלא גם בשבילי, נגיד אודם חדש כדי שאני אהיה יפה בעיניו.

ולא יהיה לנו חשבון משותף, מה פתאום. כל הכסף שלו ילך לחשבון שלו. כי הוא עבד בשביל זה. ואני כל שבוע אבקש ממנו כסף לקניות. לקניות בסופר, לדלק לאוטו, ואני גם אראה לו קבלות, שידע שאני לא מבזבזת סתם את הכסף שלו.

ואני אהיה בבית. עם שלושת הילדים החמודים שלי. שני בנים ובת. ואני אחנך טוב טוב. מה, אני אשאר בבית רק כדי להעביר להם את העקרון המוסרי שגבר צריך לפרנס אשה. ואת הבת אני ארגיל לעצלנות ואלמד אותה איך לעשות פרצוף של מתעניינת בשיחה, כשכולם מדברים על מקומות העבודה שלהם, וכל שיחות הגברים האלה. ואפילו אם היא נורא תרצה ללמוד במגמה של פיזיקה או מתמטיקה אני אגיד לה שלא כדאי לה, בשביל מה? היא ממילא לא צריכה ללמוד מקצוע. עדיף שתלמד משהו של נשים, נגיד ספרות שיהיה לה דברים להסביר לבעלה, אחרי שהיא מכינה לו ארוחת ערב טריה כל יום, ומכינה לו נעלי בית מחוממות, מה ובטח הילדים כבר יהיו במיטה אחרי שהיא תקלח אותם. כי זאת העבודה של האשה.

לאישה אין גם חובה הלכתית להצביע. אז בעלי יגיד לי למי להצביע. זה הכי טוב. הוא גם מפרנס אותי אז ברור שהוא יכול להחליט בשבילי. הוא גם מבין מה קורה בעולם, וקורא עיתונים של כלכלה. לי מספיק מגזין נשים או לאשה. יש שם מתכונים מצויינים של כל מיני שפים חשובים.

והאמת, שלפעמים הוא מרשה לי לצאת מהבית ככה סתם להסתובב. ולפעמים אני ככה רואה אשה הולכת מהר, והיא לבושה בחדות, עם תיק גדול ומסמכים ועם מכשיר נייד שמדברת נמרצות, לאן היא ממהרת? או ככה עם צעיף זרוק לה על הכתפיים ועיניים גדולות חמות מתעניינות, והן נראות לי אחרות ממני. מעניין מה הן עושות כל היום.

2 תגובות:

  1. וכשבעלך, הבעלים שלך, יהרוג עכבר
    את תגידי לו, לא, לא הרגת עכבר
    הרגת אריה

    כי זה מה שיעשה לו טוב

    השבמחק