יום רביעי, פברואר 17, 2010

דברים שאמרתי הבוקר ברדיו גלי ישראל. 106.6

לכולנו יש כמיהה אחר מורה דרך שייעץ לנו מה עלינו לעשות. באיזו דרך יש לנקוט, בעיקר כשיש דילמה, התלבטות או משבר רוחני. בפרשת האחרונות ראינו מה קורה כאשר אותו מורה דרך מבושש מלחזור - חטא עגל הזהב.


אני פונה לפרקי אבות לחפש לי תשובה.

עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות


כלומר המבנה הוא היררכי, על כולנו לעשות לנו רב, שיפסוק לנו בהלכה, ובגילגולים המודרניים – שיהיה הדמות הרוחנית שאיתה אנו מתייעצים, פונים לבקשת תמיכה רוחנית, השכנת שלום בית, ובראש ובראשונה פסיקה הלכתית.

דומני שהמאירי, מודע לבעיות שהמבנה הזה יוצר. אם לכל אחד יש רב, נוצרת היררכיה, ובראשה עומד רב אחד בלבד. מעין בובה רוסית. והוא עונה על כך:
"אפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב, שיברור לאב ולראש - אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו".

יש בלימוד התורה בבירור המשותף יצירת דיאלוג המשמש גם לרפלקציה "אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו".

ויש בכך גם עקרון הבולם את כוחו של אותו רב גדול, שהרי בסופו של דבר גם הוא נצרך, לאדם אחר על מנת לבור לו דרך בה ילך, ומכאן קנה לך חבר.

הבדידות של אותו אדם עם כוח רב היא עצומה, הבעיות המונחות לפניו, האתגרים, בני אדם נחשפים נפשית, מחכים למוצא פיהו, והאגו הולך וגדל.

קנה לך חבר. דווקא מאותו מעמד עליך להשקיע בקניין החבר, שלא תהיה בודד, שיהיה לך עם מי לחלוק, שיהיה מי שיוכיח אותך. שיזכיר לך את כוחך המוגבל


ולדון כל אדם לכף זכות. כולנו זכאים עד שיוכח אחרת. איך ניתן לדון במקרה זה לכף זכות?
אני נזכרת בשיעורי פילוסופיה באוניברסיטה העברית. הפנומנולוגיה מלמדת אותנו להשהות את השיפוט

ומכאן להתמודד בכאב. הכרה בכאב של כל המעורבים, ויש כאן צעירים שנפגעו יותר מכולם. אני קוראת לכולנו להמשיך ללמוד ולהעמיק וביחד עם זה לבחון להטיל ספק, ולזכור שכח ועוצמה משחיתים.

8 תגובות:

  1. יפה! תודה על הדברים

    על הדילמה שאת מעלה כבר כתב רב קהילה צעיר בבלוג שלו
    http://ravtzair.blogspot.com/2009/06/blog-post_16.html

    גם לגבי מורה הדרך הספציפי כתב הרב הצעיר לפני כשנתיים
    http://ravtzair.blogspot.com/2008/03/blog-post_31.html

    השבמחק
  2. כתבת נפלא.
    אם כי גם בדבר הזה אין ביטחון
    הפסיכולוגים ראויים לשבח על כך שהם רגילים לקבל הדרכה מחבריהם. וגם אז יש לא מעט נפילות.
    אשלח את הפוסט שלך לכמה אנשים שכדאי שיקראו אותו.
    אהרן

    השבמחק
  3. תודה למי שהביא מכתביו של רב צעיר. צוהר מרתק

    אהרן - בשמחה

    רק בשורות טובות

    השבמחק
  4. רב צעיר העלה לפני שנתיים שאלות שמתבהרות עכשיו.

    http://ravtzair.blogspot.com/2008/03/blog-post_31.html
    חובה לקרוא

    השבמחק
  5. אך תני דעתך: האם ישנו בנמצא רב/חבר שיכול היה להתיר לרב אלון את המלכודת בה היה נתון? כל זמן שלנטיותיו - כפי שהתגלו בדיעבד - אין כל הכשר רבני או קהילתי, והפתרון היחיד שעמד בפניו הוא לטאטאן מתחת לשטיח ולמצוא פורקן מזדמן באפלולית משרדיו ועל חשבון נפשם הנפצעת של נערים רכים - היתה זו רק שאלה של זמן עד שהכל יתפוצץ לכדי שבר נורא. לדעתי כאן נמצאת נקודת הכובד וכאן טמון הלקח מן הטרגדיה המתרחשת לנגד עינינו

    השבמחק
  6. אני יכולה לחשוב על אדם אחד לפחות, שבגלל נטיותיו המיניות וההבנה שלא יוכל להתקבל בעולם הרבני יצא ממנו, והיום הוא מקהלים קהלים בארצות הים ומקרב אנשים לתורה, מבלי להלחם בזהותו המינית אלא מתוך חיים מלאים.
    אני מקווה שיכול שינוי בעולם האורתודוכסי

    במהרה בימינו אמן

    השבמחק
  7. הפניתי לפוסט שלך בפוסט החדש שלי-
    http://www.olamhatohu.com/?p=934
    אהרן

    השבמחק
  8. תודה אהרן.
    אנחנו נעשים רקורסיביים

    חכה חכה

    השבמחק