מחר, ביום שישי שניים עשר במרץ 2010 נציין את חגיגות ארבע שנות בלוג.
מדוע תאריך לועזי? כי הבלוג זוכר רק תאריכים לועזיים. וכי הוא נולד באנגליה, ויש בו מטומאת חו"ל. הזהרו.
ומה היו לנו בארבע השנים הללו?
חזרה משליחות, תחילת - הופה - סיום לימודי תואר שני, התחלתי לפרסם שירים שלי, ולא רק בבלוג, נולדו אחיינים חדשים, הכרתי את ליסה וסייעתי לתרגם את השירים של אדמיאל קוסמן לאנגלית. התחלתי להתפתח מבחינה מקצועית. הייתי חולה והחלמתי, הרבה מחשבות על בדידות ולאחרונה הרבה שמחה.
היו פוסטים של מוזיקה, היו מתכונים, בהתחלה הרבה אנגלית, ועכשיו בעיקר עברית, למורת רוחם של כמה מקוראי דוברי האנגלית המוחים על יכולות התרגום העלובות של גוגל. היו מחאות נגד אל על, היו דברי תורה, היו טעויות שלי, והיו הרבה שאלות. לחלקן טרם נמצאה תשובה. חלק גדול מהזכרון שלי נמצא פה. בבלוג הזה. ארבע השנים הללו היו משמעותיות כל כך.
לעיתים אני מרגישה כאילו העירוני משינה עמוקה שבה שהיתי לאחר שאבא ז"ל נפטר, ורק היציאה לשליחות - והחזרה ממנה העירו אותי והחזירו אותי לחיים.
ואני מאמינה שלבלוג היה מקום חשוב בחזרה לחיים.
הכרתי כמה אנשים דרך הבלוג, כמה כותבים אחרים שמתגובות שלהם אלי ושלי אליהם נוצרה ידידות, שחצתה את העולם הוירטואלי ונוגעת בעולם האמיתי. ונוצרו קשרים נוספים עדינים ומשמחים.
רבים שאלו אותי איך אני מעיזה לכתוב ככה הכל בבלוג. אין לך סודות הכל חשוף אצלך.
אני מרגישה אחרת. הרבה דברים לא נכנסו לבלוג. חלקים מעובדים שלהם נכנסו לכאן, דרך שירים או סיפורים. אבל לא הדברים עצמם.
הבלוג התחיל אנונימי ולפני שנה עבר להיות תחת שמי. וזה הבהיל אותי. הרגשתי חשופה. היום אני חושבת שזה נתן לי ביטחון. שאני והבלוג הם אחת. ואין לי במה להתבייש. ואולי במונחים פמיניסטים, האישי הוא הפוליטי והנה אני. על כל מחשבה וטעות פרושה כאן.
אשמח לשמוע מכם, חמשת קוראי היקרים, (טוב קצת יותר מחמישה) מהאתם אוהבים בבלוג הזה, על מה הייתם רוצים לקרוא, וסתם אתם מוזמנים לאחל לבלוג יום הולדת שמח.
ותודה ליואב על הסיוע הטכני עם גוגל אנליטיקס. ככה שאדע מהיכן וכמה אתם גולשים, ובעיקר מה שלום האיראנים.
מזל טוב!
השבמחקעוד הרבה שנים של כתיבה ואמירה אישית ממקום של אמת.
ד"ש מהאירנים.
מזל טוב!
השבמחקאני חדשה יחסית בקריאת הבלוג ומתוודעת אל הפוסטים בעיקר דרך הפייסבוק. אני מאד מחבבת אותו ומאחלת שתמשיכי להנות מהכתיבה.
חן (שיבוש חברתי :))
היי שלומית,
השבמחקאני מאוד נהנית לקרוא אותך ולהתעדכן בקורותייך.
רציתי להגיד תודה על השיתוף והחשיפה ושתמשיכי ליצור ולהפתיע!
אורנית (מהעבר הרחוק, אונ' העברית)
גם אני קוראת ונהנית, אפילו אם לא מגיבה אף פעם.
השבמחקתודה!
סימי
יום הולדת שמח!
השבמחקעד מאה ועשרים.
שהבלוג יזכה רק לפוסטים שמחים ומשמחים.
מזל טוב שלומית. הפרחת בלונים בבלוג הזה כבר מזמן, או בועות סבון שמחות, והמחשבות שלך תמיד מעניינות ומשמחות, גם כשהן לא עוסקת בנושא שמח. תודה שאת כאן
השבמחקאהרן
אני אוהבת מאוד את השירים. הם כנים, עמוקים, נוגעים בכל הנימים החשופים
השבמחקיומולדת שמייח, עד מאה כעשרים
(מהאנונימוס אישה)
תודה רבה לכם, יואב, חן שיבוש חברתי, אורנית, סימי, אנונימוס איש ואנונימוס אישה.
השבמחקנחמד לאט שאתם קוראים אותי ואיתי.
ולכל המגיבות החדשות - שמחתן אותי.
שבת של שלום מפאתי קויינסטאון ניו זילנד.
אני אוהבת הכי הכי את התנועה הזו שלך, משיר למשהו אישי, מעברית לאנגלית, מהסתרה לגילוי.
השבמחקזה בלוג מקסים. תמשיכי תמשיכי.
מעבר למילים היפות יפות כל כך,
השבמחקומעבר לעומק ולעניין ולכאב ולכשרון,
ואפילו מעבר לשמחה-
בבלוג שלך יש אותך. אנא נפשי כתבית יהבית.
ואז אפשר להרגיש קרוב אלייך, אפילו ממרחק 15,789 מייל.
מזל טוב.
שמח על הבלוג הזה, שהכיר לי אותך.
בלוגולדת שמח, שלומית יקרה עד למאוד. תמשיכי כמו שאת כותבת, ככה טוב. נשיקות ושבצ'לום שם במרחקים.
השבמחקמצטרף למברכים.
השבמחקבלוגולדת שמח. יפותו מעיינותייך חוצה.
חניאל
כמובן צ"ל יפוצו
השבמחקתודה רבה רוני, איש יקר, חניאל וציפי מכולכם זכיתי ללמוד.
השבמחקותודה גם לך אהרןפ.
השבמחקאיך השמטתי אותך איך?