יום שני, אוקטובר 04, 2010

תחבורה ציבורית

אני עדיין לא ממונעת, ומחד זה מסבך את החיים ומאידך גם לזה יש קסם.

לא, לא, אני לא מתכוונת לאותם נהגי מונית המתחילים איתי - "על הנסיעה הבאה איתך אני משלם, וגם נזמין לנו אולי איזה כוס קפה?", לא. אני מדברת על גזענות.

לא מהסוג המכוער והפומבי, זה שיש לבערו מהשורש ומוסכם שהוא חמור ביותר, אני מדברת על הגזענות הקומית. אותו ענף הקרוב עד כדי בחילה קיומית לשובניזם הקומי, שאלו היוצאים נגדו נענים בתשובה, נו, זו רק בדיחה מה את רוצה, שנהיה עצובים כל היום?

אני נכנסת למונית. נהג שנראה על פי אופן מבטאו כי הוא מרוקאי, את פדחתו מעטרים מה שהיו בעבר תלתלים ג'ינג'ים.

הוא שואל לאן אני רוצה להגיע, אני משיבה, ומיד פוצח בשלל בדיחות על אתיופים ומתמטיקה, פולניות שאף אחד לא רוצה להתחתן איתן, רוסים שעובדים בסופר.

עם הגיענו למחוז חפצי עצרתי את עצמי מלשלם לו ולשאול אם יש בדיחות על מרוקאים. אבל אני פולניה קרירה חסרת הומור שעסוקה בלקטר או להכין איזה דבר אוכל לא טעים בעליל כשכולם נהנים. אז שילמתי. יצאתי החוצה בענווה.

אני, אני אצחק בקבר.

העיקר שכל האתיופים, הרוסים, הכורדים, הפרסים, העיראקים, הליטאים, ההונגרים, הרומנים, התימנים, הצרפתים, האנגלים האמריקאים והמרוקאים יהנו.

2 comments:

  1. יותר משיש בזה גזענות, ויש בזה, זה בעיקר חוסר טעם ותפלות. יש כאלה שמתפרנסים מזה, ראי תוכניות הבידור בטלוויזיה והאזיני לתוכניות הבידור ברדיו בבוקר.

    השבמחק
  2. תודה רם.

    אני לא צופה בטלויזיה, ומשתדלת להמעיט בהאזנה לתוכניות בידור. אותי הן לא מצחיקות.
    ככה זה. זה נכון שלפמניסטיות אין חוש הומור.

    אותי זה מדאיג שכך מזהימים את המרחב הציבורי.

    השבמחק