יום חמישי, נובמבר 10, 2011
שלא נדע
אמא בבית, אחרי שבר בירך.
ויש דבר נפלא שנקרא שקד, שיקום בבית. יש פיזיותרפיה חמש פעמים בשבוי לשעה כל פעם, ויש סייעת שמגיעה חמש פעמים בשבוע לשלוש שעות לעזור בניהול עצמי וניהול הבית. ויש עבודת סוציאלית שמגיעה ואחות שאפשר להתקשר אליה 24 שעות.
ואיזה יופי שהשיקום הוא בבית ולא בבית חולים. בסביבה הטבעית של המשתקם, ולא בסביבה הדכאנית של בית החולים בה המשתקם הוא חולה, ולא משנה מה המגדר, הדת, ההשכלה, סיפור החיים או כל פרט אחר.
וכמה זה מקל עלינו.
גם זו נחמה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה