יום שישי, ספטמבר 17, 2010

יום כיפורים זה

אני לא מוכנה ליום כיפור עדיין. חכה לי יום כיפור. תן לי איזה שבועיים. לפרוק ארגזים, להבין מה קורה איתי למחול, לסלוח.

אתה מבין, יום כיפור, השנה זה אחרת.

אולי זה שעון החורף שגם הוא הקדים השנה. אור בין הערביים בשעה חמש כואב לי בחזה, מפעיל לחץ שאין זמן תכף ירד החושך ויש עוד הרבה לעשות. האם כך מרגיש אדם בסוף ימיו?
והאוטובוס מלא אדם טיפין טיפין הם יורדים ברחוב של עיר וממלאים אותה כל אחד מהם בנפרד. והאיש עם תיק הג'יימס בונד לא הסכים לשבת בכסא שפינו לו באוטובוס. אינו מבחין בשנותיו שעטו עליו ונדמה בעיני עצמו כאחד החזקים והצעירים. והאוטובוס נותר ריק מלא באור ניאון קר וחד מגלה שאריות מסטיק ועטיפות ממתק.

אתה מקשיב, יום כיפור?
יש לי יותר מדי חפצים. בעבר הם הגנו עלי ונתנו לי מחסה. כמו השומנים סביב מותני. בשנה האחרונה אני נפטרת מהם ומגלה עד כמה הם עיכבו אותי. וכך גם החפצים. למעלה מעשרים וחמישה זוגות נעליים, מהם בשימוש קבוע חמישה. מערכות אוכל רבות שלושה סטים כל כלי תה. סכום לרוב. ואני ממילא לא מארחת יותר משישה אנשים בו זמנית בשנים האחרונות. מדוע אני לא נפטרת מהכלים? לא רק בשל יופיים והאיכות הטובה והצבעים המשמחים. הם מרמזים לי על ארוחות מפוארות מלאות אדם צחוק הומה ובכי ילדים מתגלגל לכדי שמחה.

אתה מביט, יום כיפור?
רוב מלתחתי בנויה על בגדי חורף. בצבעי חום שמנת ואפור מעט בורדו וטיפה שחור. בגדי חורף חמים מנחמים ועסיסיים. מה חבל שהחורף כאן מונה רק ארבעה חודשים. מה אעשה במעיל צמר הגמל בסגנון הגטו-שיק? בשלל הצעיפים , כובעי הצמר, הכפפות. מדוע כה מעט חולצות קצרות וקלות? כיצד קרה שמלתחתי לא הפנימה את מזג האויר הארץישראלי?

אתה מאזין יום כיפור?
בכל הדיסקים שלי אין את המנגינה הפנימית הרוטטת אליה אני כמהה. מנגינה המלווה את צעדי המחול האיטיים שאני מצויה בהם, ניגון שכזה שיתן לי סבלנות ויגלה לי את הצעדים הבאים. נינה סיימון וליאונרד משתדלים, אביתר בנאי והתזמורת העממית מנסים אבל עדיין אני חסרה את התו האחד המכוונן ממני והלאה.

אז תראה יום כיפור, תעזור לי להכנס בשערייך למרות שאני לא מוכנה עדיין, שביתי אינו ביית וחפציי בארגז, שאין לי מושג היכן נמצא ספר התפילות ולא הספקתי לבקש סליחה מכל מי שרציתי ושכחתי מאזכרה חשובה שהיתה אתמול ומהמת לא אוכל לבקש סליחה.

עזור לי יום כיפור למחול לעצמי, וממני והלאה לכל מי שפגע בי ובעיקר שימחלו לי כל אלה שפגעתי בהם מדעת או מחוסר דעת, בין אם בלשון הרע או בלשון מחודדת ומצלקת. בין אם מתוך חוסר מענה לאימייל או להודעת טלפון או שנדמה היה לי שקצרה ידי לעזור להם.
ויום כיפור - תהיה כאן כל יום, שאהיה קשובה ומוחלת ומדוייקת יותר כל יום במשך השנה.


ובעיקר יום כיפור, בלי ייסורים, בלי יסורים.

2 comments:

  1. נו? ההבין? ההביט? ההקשיב? ההאזין? העזר?

    השבמחק
  2. היה משמעותי.

    אז כנראה שכן :)

    תודה

    השבמחק