(מחווה לאיתמר זוהר)
וידוי אישי וחושפני וחד פעמי: את השם שלי שנאתי בילדותי. בעיקר בגלל נעמי שמר. מתיקות השיר הדמות המלאכית, העומלת ועושה למען הסוכה (האם שלומית אי פעם תשב בסוכה שהיא בנתה בעצמה ותנוח, אולי תקרא ספר, תשתה מיץ או תאכל פרי בסוכה שלה, - מעשי סוכות החביבים עלי מאד מאד) ולמען השלום לא ממש התאימה לי, וגם השאלה הקבועה, הנלווית להצגת שמי מאז ומעולם:
נו, אז את בונה סוכה? - גרמו לי למבוכה תמידית.
היום אני בשלום עם השם שלי, ובעיקר בזכות כינוי חיבה שהוצמדו לו. (לא מגלה לכם).
והנה לכבוד סוכות שלל ביצועים:
הקלאסי קצת מטריד חנן גולדבלט, ובכל זאת.
המזרחי, כן כן. מישהו מממלכת פרץ.
האלקטרוני:
הנה אני מגניבה! אני קינקית! אני כוכבת רוק ולא חנונה משקפיים!
וגם שלמה ארצי והקהל
:)
השבמחקחג שמח יפתי
תודה על המחווה. איזה יופי. חג שמח
השבמחקבשמת: אני יפה? את יפה! ושיהיה לכם חג נפלא מלא בכל איסוף הצלחות השנה שחלפה.
השבמחקאיתמר: תודה לך על ההשראה ושקפצת לבקר פה. קפה?
את פשוט נהדרת.
השבמחקעדי אושרה.
שלומית , השיר עצמו יפה ועמוק הסיום "יבואו השכנים כולם בהמונים "כמו לקוח מהזוהר על סוכות . כבר רמזה המשוררת רמז אפי מהדהד " ואין זו סתם סוכה מוארת וירוקה " .
השבמחק