יום שלישי, אוגוסט 02, 2011

לגור בבית של שיר - ערב שירה והזדהות עם אוהל מחאת הדיור בירושלים

הנה השיר שהקראתי, חלקכם מכירים גירסאות מוקדמות שלו


שכר דירה וארנונה

א.
מורחת ליפסטיק אפור על פצעי הגדר
מכסה ערוות עוני במטפחות שקיעה וניאון
משביעה שלא נעיר את האהבה ולא נעורר
היא מבקשת את האתנן מיד.
ואני דופקת אותה בחזרה

תסתכלי על עצמך: עושק הולילנד, רפאות קטמון וטלביה, אילמות בית צפאפה ואבו טור

קחי את ה3,300 שכר דירה
בשבילי את לא עיר-בירה,
את סתם נוף
בני בתירא 8 דירה 23
ב.
יופיה
מחבל שועלים
בשנאתי אליה
אילו היה לי כח
לשנות את העיר הזאת
הייתי משברת חומות
זורקת מפתח לשמיים השוקעים
מניפה חרב מעליה
וממיתה עצמי בארון.

ועכשיו: לשלם ארנונה

2 תגובות:

  1. אבל בסוף, שם עמוק בפנים, את כן אוהבת אותה - נכון?

    השבמחק