יום ראשון, אוגוסט 14, 2011

משוררת צעירה פוגשת משורר

כך כתבתי ב20 ליולי 2008

משוררת צעירה פוגשת במשורר מבוגר אותו העריצה שנים רבות
משוררת צעירה עומדת מול המשורר ואינה מוצאת מילים שאינן של מתבגרות
והוא משורר מבוגר מתבונן בה בהבנה אקראית
ומגלה בפניה את פניו
הרי פעם גם הוא היה משורר צעיר
שפגש במשוררת מבוגרת אותה העריץ.


וגם חלמתי עליו, במטע אבוקדו.

ולפני חודש שלחתי לו שני שירים שלי.
הוא ביקש ממני לא לשלוח.
הבהיר כי אינו יודע לתת ביקורת או עצות טובות.
ביקש ממני להתחייב לא להפגע.

וההערות שלו היו מדויקות. יהלום מפלח זכוכית. אני נחמדה מדי לקוראים שלי. מסבירה מדי הוא כתב.

ואני לא יודעת מה לעשות עכשיו. לערוך את כל השירים מחדש?
לתת לספר הראשון שלי להיות בתולי?

או לעצור לשניה או לחודש, לקבל את עצתו להכנס לתהליך כואב של ויתור על מילים ארוכות מסורבלות מסבירות שאני אוהבת, להותיר את מילותי חשופות?

2 comments:

  1. הבאלטימארער רעבע10:08 אחה״צ, אוגוסט 14, 2011

    אהה, כאבי היצירה. מי יידע עומקכם?

    קטונתי מלהשיא עצה...

    השבמחק
  2. אינני יודעת במי מדובר, אבל יפה שהוא היה כן וחד ולא ויתר לך או לעצמו. נראה לי שאם תוציאי את הספר מבלי שתתייחסי להערות שלו תרגישי החמצה כלשהי. הספר עדיין יהיה בתולי, וממנו יהיה עוד המון ללמוד, אבל אם תוכלי להיות יותר שלמה איתו, אז למה לא? תמיד תוכלי להשאיר את השירים כמו שאת רוצה אחרי שעברת עליהם שוב, בעין עם זוית נוספת

    השבמחק