יום שלישי, מרץ 31, 2009

כעס

אומרים לי שאיני כועסת מספיק. שאני בולעת את הכעס ואת חוסר האונים והם נעשים חלק מצמיגות גופי.

אני כעת מתאמנת בלכעוס.

אני צועקת על המלצרית בבית הקפה "קפה קפה" בשוהם. שירות מחפיר. אני צועקת.
מתרה במלצרית שולחת מבט מזרה אימה.

ארוחת שבת אצל אחותי, חבר אדיוט שלהם מקניט את האחיין שלי כמה פעמים.
אני נוזפת בו מול אחותי וגיסי, חבריו ואישתו.

אני מתרגלת כעס. אני אקספרסיבית.
אני זועמת. כעס אחד מוביל לאחר. עולמנו מלא עוולות.

הכעס הזה אינו הופך אותי למאושרת יותר, או לצודקת יותר.

רק לכועסת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה