מאז שאין לי רכב ואני מתנהלת באוטובוסים הזמן מתנהל אחרת
נוסכה בו גמישות, אפשר לשחק איתו.
אפשר להנות מהנסיעה מנופי ירושלים המתחלפים מהאנשים באוטובוס מסביבי.
מי הם.
מה הם אכלו לארוחת בוקר. להיכן הם נוסעים?
מה משמח אותם? מה מצחיק אותם? האם הם ממהרים?
הנסיעה מתארכת, אך השהות בפקקים מתקצרת.
אני מרשה לעצמי לאחר
וסולחת לעצמי על כך.
וזמן חדש נוצר .
תובנות על הערסים עם הרינגטונים המרעישים, יש? :)
השבמחקמי בכלל שומע אותם עם המוזיקה מהאיי פוד?
השבמחקדו קיום במיטבו