יום שלישי, ינואר 26, 2010

חיזיון ברנר

וממתי שיגיונותיך בלבלו ימיך והיטוו לפניך רשת של אמיתות שדבר מציאותי לא היה בה.
עולמך היה מסודר. כל לילה היית נרדמת בזרועותיו לאחר שהוא הספיק לטפל במטלות היומיות, ובבוקר התעוררת לתוך מיטה מרוקנת מחלומות ומעטפות סגולות ממס הכנסה מונעות ממך להדחיק לקרן זוית את חובותיך, מזכירות לך את המס שיש לשלם כדי לקחת חלק בעולם ואת נמנעת ממגע מסוג זה. אין זה מספיק כי התכוונתי לשלם את חשבון המים? אתמול בערב נוכחותו היתה מורגשת מתמיד, התשובות שענה לך, והתעקשותו לשטוף את הכלים נגעו ללבך, הרהרת על הדרך הארוכה שעברתם, עכשיו הוא נוטל חלק במטלות היומיום, את ממשיכה שיחה זו בראשך וניגשת במיאוס לכיור העמוס כלים מרתיחה את הקומקום האדום, ויוצקת מים על הכיור המטונף, מנסה להמיס לכלוך ושומנים שדבקו בכלים לאחר שבוע שהוטלו בגבבה. האדים העולים מהכיור מעלים ניחוחות של בשר צלוי, בצל מטוגן וריח מתקתק של פרי דחוס ונרקב, המים החמים והסבון צורבים את ידיך, את כעת מוכנה למערכה את לא תיכנעי שוב, את תשטפי את כל הכלים בכיור. בראשך את מנסרת חלון בקיר המטבח וצופה החוצה אל הגבעות הקמורות, עצי זית את שותלת בהם, ובזים מצויים דואים, הנקבות כבדות מעט יותר ומעופן מהורהר, הזכרים מתקדמים מהר יותר, מוטות הכנפיים מאפשרת זליגה בין הגבהים. צלחת נופלת מידיך, אינה נשברת רק מחליקה לתוך ערמות המים והקצף. נערה צעירה חולפת בוואדי, את רואה מספר כבשים עוקבות אחריה. היא אינה קשורה אליהן ואת תוהה לעצמך מי קודם למי. היכן תשרטטי את קו הגבול בין מה שהיית אמורה להיות למי שבחרת בחייה? את מוזגת לה קפה שחור במבט מתנצל, מבינה כי לא תצלחי לקלוע לטעמה. הקפה יהיה מר מדי, או מתוק מדי מתחנחן מדי. קפה של כובשים המכירים בעליבותם. לכבשים אינך מרשה לחדור למטבח. אתן מנהלות שיחה כושלת, את שפתה לא טרחת ללמוד בראשך את משננת קטע בערבית ספרותית שרשמת על הקיר כדי שתוכלי לדקלם בכיתה חית בלי להתבלבל. את עומדת לך במטבח, שערך השחור אסוף בפקעת, גופיית הטריקו מיוזעת ונצמדת לגופך, כתמי מים וסבון מתכתשים בה. ולפתע החיזיון פג, ואת חוזרת לכיור המעלה אדים, לצורך הבוער בך לנקות את סימני עצלותך. המוזיקה מענגת אותך, אך את זקוקה לפורקן לכעסך, את ניגשת לעמדת המחשב ומחליפה את הערוץ ותופים הולמים, גיטרה מנסרת את הספה, ושבביה ניתזים לעברך, הבס הולם בירכייך, זהו הקצב הראוי לך. ספר המונח על הספה מושך את עיניך. ברנר: מסביב לנקודה. התלבטויותיו של אברמזון נקלות בעינייך. מדוע הוא אינו עושה כל מעשה? איך הוא מצדיק את ימיו שעוברים בשתיקה. לפתע את קמה, חוזרת לשטוף את הכלים ומהרהרת.

2 comments:

  1. מצויין. פשוט סיפור מקסים ונוגע.

    (ותהיה איך היה נראה סיפור של ברנר לו היו מגלים בימיו את הפייסבוק ????)
    אהרן

    השבמחק
  2. נו אהרן - בבקשה
    הנה הפרויקט הבא שלך.
    לך תפתח לברנר כרטיס בפייסבוק, תמצא לו חברים, תעדכן לו סטטוס ותיצור לו אירועים.

    עוד אפיק נהדר לבזבוז זמן

    :)

    תודה

    השבמחק