יום שבת, מאי 15, 2010
שמש נצחית בראש צלול
שישי בבוקר. שעה עשר. בסינמטק. בכניסה אני פוגשת בלוגרית שאני מעריכה מאד. איזה כיף. פרופ' אלומית ישי מרצה על המוח ועל הזיכרון. לחתולה שלי יש רק 30 גרם מוח. טולה עושה בו שימוש מקסימלי כנראה או שהיא סומכת על המוח שלי. אלומית מרצה ברהיטות. אני מבינה על מה היא מדברת. ויש לי שאלות והשגות. אני מתביישת לשאול. הפסקה.יש רק קפה והוא חם מדי אני לא מספיקה לשתות אבל זה טוב. ככה אני לא מספיקה לחשוב. ואז הסרט הזה, שגם בצפיה החמישית או השישית או השביעית מגרד את אותם אזורים בנפש. ואני שוב מגלה רבדים ופרטים שטרם הבחנתי בהם.
מחיקה של זיכרון היא מחיקת זהות.
השכחה אם כך היא ברכה נהדרת
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
שמש נצחית בראש צלול הוא מהסרטים האהובים עליי. גם בי הוא מצליח לגעת שוב ושוב ושוב. אי אפשר בכלל להשוות את האיכויות שלו לכל מיניסרטים חדשים לצפייה ישירה שיוצאים היום. מרגישה זקנה להגיד את זה, אבל השנים חולפות ואיתן האומנות האיכותית.
השבמחק