אז זהו כבר אין תירוצים
ואפילו הגשם פסק
ואין לי מה או מי שיפריע לי לכתוב
חוץ מעצמי כמובן.
אז אני סוגרת את עצמי בחדר קטן ונזירי.
ואני לא קיימת בו. או בשום מקום אחר בעולם.
אני רק כותבת.
ככה לכמה שעות בלבד.
בלי לחשוב יותר מדי.
בלי לרצות יותר מדי.
בלי להתחרט
בלי למחוק
בלי ללחוש
פשוט לכתוב ולצעוק
לצעוק ולכתוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה