יום חמישי, אפריל 01, 2010

חמץ 2 צפירת הרגעה

זה לא כל כך נורא.
ראיתי את זה.
אני לא מאד מרוצה כמובן, יכולתי להיות מדויקת יותר עם חיוך סימטרי מעט יותר.
אבל זה בסדר.
לא סוף העולם.

5 תגובות:

  1. היית מצויינת.

    תודה רבה.

    השבמחק
  2. הייתי?
    אני עדיין מצוינת.

    תודה. תודה רבה.

    השבמחק
  3. האנונימי ההוא הוא לא אני, רק שיהיה ברור. הילדה הזו לעומת זאת, היא לגמרי אני...
    היה בעיקר מוזר לאללללאאאא לראות אותך ביו-טיוב, לצערי לא הקשבתי לאף מילה, הייתי עסוקה בלנחש איפה ישבת, איזו טבעת ענדת, למה החלטת בסוף שחור (החדש שקנית מהחנות ששמה ברח לי) ולא חום, ומגניב שהוספת צעיף ורוד, את השרשרת שאני מכירה, ואיזו באססה שלא צלמו את הנעליים...מה אומר ומה אגיד: צר עולמי כעולם נמלה.. והחיוך? בעיני היה הכי מקסים, אמיתי, מתרגש.

    השבמחק
  4. אז ככה:
    זה צולם בנחלת שבעה, בסימטה פנימית.
    לא רציתי להצטלם עם ספרי קודש מאחורי.

    הצעיף הוא באוף וויט, או שמנת שבורה או משהו כזה.

    אני בלי טבעות - זה עוד מלפני שמצאתי את הטבעות.

    והנעליים אכן החמצה

    השבמחק
  5. אני עם טבעת.
    של אורנה לאלו.
    גדולה עגולה

    כל הכבוד לך על חדות העין

    השבמחק